Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 9 (ט)

הברליני*• כרסו של הבקבוק אחוז בשתי טבעות׳ אחד מלמעלה ואחד מלמטה׳ השטח ביניהם מחולק על ידי עמודים יוניים לשש צלעות׳ המקושטות בציורי צנצנות׳ סלי־פירות׳ אשכולות־ ענבים ושריגי־ענפים• אחת מן הצנצנות נתפרשה גם כרמון׳ וקשה להחליט׳ מפני שאין הציור בולט למדי• בכל אופן דומה האורנמנטיקה כאן לזו שעל המטבעות העבריות **• ככה אנו נפגשים׳ למשל׳ באשכול הענבים במטבעות של המרד היהודי הראשון של בר ככבא! הרמון נפגש בצד השני של מטבעת הורדוס הגדול? גם כלים כעין צנצנות מצוים במטבעות העבריות• דמויות הקישוט האלו נמצאים אמנם גם בדברים לא־יהודיים? אבל אם יש ביניהם גם איזה הבדל׳ קשה להגיד -׳ מפאת מהירות הטכניקה ויקר מציאותם של כלי הזכוכית היהודים עם אמבלימות כאלו• בכל אופן רשאים אנו לחשוב גם בקבוק זה לכלי יהודי מבלי לפנות לו מקום בתוך תשמישי הקדושה של בתי הכנסת׳ כמו שעושה זאת שמואל קרויס "בעתיקות בתי הכנסיות" שלו׳ שהרי גדלו רק 8_10 צנטימטר ולכל היותר יכול היה לשמש ככלי שמן־המשחה׳ שהיו מניחים׳ כפי הנראה׳ באדונו של המת• הכלים שדברנו עליהם עד כאן׳ המכונים זכוכיות מובלטות׳ נחשבים כהמצאה סורית מיוחדה• דרך עשיתם דומה בבחינה ידועה ליציקת המתכות• לתוך דפוס שנעשה מחומר שעבר באש או מעץ׳ ומתפרק לשנים או שלשה חלקים׳ היו מפיחים חומר זכוכיתי נוזל׳ על ידי נשיבה בקנה• הנוזל הזכוכיתי הגמיש הסתגל לקירותיו של הדפום ולציורים החקוקים בהם בסדר מהופך׳ ולאחרי שהתקרר והוצא מן הדפוס נמצאו הדמויות האלו בולטות בו בצורה הנכונה• את הכלים בעצמם אפשר היה לעשות על ידי נשיבה בחומר הזכוכית בפשיטות t אבל בשביל הבלטת הקישוט דרוש היה הדפוס• הצואר והמכון נעשו בדרכי האומנות הידועים של עושי כלי זכוכית׳ על פי רוב בהדבקה פשוטה׳ כמו שמדביקים׳ למשל׳ את אזן הכלי תמיד? כל קישוטי החוטים נוספו אחר־כך בידים• כשנטשטשו החקקים בקירות הדפום׳ היו הבליטות בזכוכית יוצאות מטושטשות וצורתן נשתנה• מקצת החוקרים רואים משום זה את הכלים המחודדים כטשטושים של קישוטי עמודים׳ שלא יצאו בולטים די הצורך• לדעת אחרים יש לראות כאן חקוים לעבודי המתכות׳ שכנודע השפיעו מאד גם על צורות הקירמיקה• בכל אופן היתה עשיתם של כלי זכוכית בעלי קצוות חדוש נפלא יוצר־תקופה לעומת הצורות׳ שנשתרשו עד אז על ידי כך הלוטש וזגוגית החרסן• על יד הזכוכיות בעלי גון אחד הללו׳ אנו יודעים עוד כאלו׳ שהיו מקושטות בעדי צבעים או מוזהבים ושעדין העשיר הוא מן התעודות הכי חשובות של העבר• החזיונות הכי מענינים במקצוע הזהבת הזכוכית ומלאכת הציור בה׳ הם אלה הנקראים Fond! d’oro. הללו הם כלי־ זכוכית שקרקעיתם זהב׳ ונמצאו במספר רב - עד עכשיו ידועים * כלי דומה לזה׳ אם לא בן־גילו ממש• ירוע לנו מתוך׳ storia deir Arte vi ,CrUtiana לוח 491 מספר 5, מאת Gamicci. גם רוא בא מארץ־ישראל ונראה׳ שזהו אשר הרצה עליו Longperier במאסף fran?ais!!״!Athene (נימר ,x צד 4) משנת 1856. Hill, Catalogue of the Greek Coins of Palestine, 1914, London ** כלל שהללו היו תשמישי־קדושה דוקא• היהדות שבימי הקיסרים יתכן שהיתה מעמדת סמלים יהודיים גם על כלים של תשמישי חול• מארץ־ישראל באו שלשה כלי זכוכית הנמצאים עכשיו באסף סמבון בפריז *• סיר של זכוכית שחומה בתמונת פריזמה קצרה מחומשת הקצוות ופי קצר כקסת הדיו שלנו• הצלעות מקושטות בחקקי דמויות: אפשר להכיר כעין כריכה של ספר׳ שער היכל׳ עץ תמר׳ המנורה בעלת שבעת הקנים ושני קשוטים כעין רפודים׳ הנגמרים בזר־שושנים• הכלי עשוי בדפוס ויצא בודאי מאחד מבתי המלאכה היהודים הרבים׳ שהתקימו במאה הרביעית׳ ולפי סוג הזכוכית מוצאו׳ כנראה׳ מחברון• ממקור זה אולי גם מוצאם של שני הכלים האחרים באסף זה• האחד הוא גם הוא סיר מחומש הקצוות׳ אבל קצת מתרחב מלמעלה ומקושט בחוט מתפתל המרופל עליו בסגנון Scyphi ä jour הסורי• בצלעותיו גם כאן מחוקקים קישוטים שונים׳ מסרגים עבים׳ מרכאות כפולות שלובות בטבעות קטנות וחצאי לבנה וכפות תמרים• קישוטים דומים לאלו נמצאים גם בכלי השלישי׳ שהוא קיתון בעל שמנה קצוות וחוט זכוכית כרוך לו בצוארו• שני הכלים האחרונים האלו נעשו׳ כנראה׳ לפי שמוכיחים לנו דוגמותיהם בבתי הנכאת שבמינכן ובברלין**׳ מן הזכוכית הירוקה הרגילה׳ שבתי המלאכה בחברון לא היו עושים אותה• הקישוטים האלו אמנם שכיחים מאד באמנות הציור של ארונות המתים העברים אבל יש שהם נפגשים גם בארון המתים הנוצרי• לעומת זה אין ספק שכלי הזכוכית הראשון הוא רק משל יהודים׳ בהיות שקשוטיה׳ בצרופם המתואר׳ מצוים רק בכלים של היהודים• אם אין אנו טועים׳ אז אין ספק שמקצת באוריו של קיזה לציורים אלה אינם קולעים אל האמת׳ ואמנם לא היה עדין לפניו החומר הדוגמאי שנתפרסם אחר־כך• מהיות שנמצא עכשיו באסף העתיקות בברלין בן־גילו ממש של סיר זה בצבע׳ בחומר ובקישוטים׳ ודומה לו כמעט בצורה(ראה הציור בצד י) - במקום הפה השטחי יש כאן צואר׳ כעין בקבוק׳ ואזן המגעת עד כרסו - יש׳ איפוא׳ יכולת לבחון אותו מתוך ההשויה לכלים אחרים מאותה התקופה• נכונים הם באוריו של קיזה למנורה בעלת שבעת הקנים ולתמר׳ שהם מצוים מאד באמנות הספולקרלית העברית׳ (למשל בארונות המתים של Vigna Randanini ברומא ושל מילט׳ שניהם עכשיו באסף הקיסר פרידריך בברלין)• אבל מה שנראה לו כשער היכל׳ אינו אלא רמז סימבולי למבנהו של ארון הקודש׳ כמו שיש לראותו בכרכב הקיר של בית־הכנסת בקרזה*** וגם בפנים בתי הכנסיות הגליליים עצמם• מתוך מבנה זה נתפתח׳ כנראה׳ הפרדסק של המסגד המושלמי• בכל אופן מצא ארון הקודש׳ שדמותו עוד תעסיקנו להלן בגביעי הזהב׳ את מקומו במסגרת הזאת• ומה שנראה לקיזה בכריכה של ספר ושני קישוטי רפודים עם זרי שושנים׳ אינם אלא אורנמנטים רגילים מאד ומצוים לרוב בזכוכיות שמקורם הנוצרי אינו מוטל בספק כלל וכלל׳ שכן כל הדמויות נושאות כאן אופי אורנמנטלי מאד• מבית מלאכה בארץ ישראל הוא׳ כנראה׳ גם מוצאו של בקבוק מצבע חלבון אטום׳ שגם הוא נמצא באנטיקנריום * ראה: סמבון ״זכוכיות עתיקות״ (בעתון 1e Musee׳ פריש׳ 1904) *• קסטר: זכוכיות עתיקות (בעתון לאמנות המגלמת׳ ליפציג 1921) “•“ ראה: Kohl & Watzinger, Antike Synagogen in Galiläa, ליפציג 1916.