Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 1 (א)

\Ts*x> ד •16^י י שמשון הגבור מכריע את הארי׳ מתוך כתובה מריברולה׳ משנת 1727׳ ספרית העדה העברית בברלין SAMSON ON THE LION. FROM A KETUBAH, RIVAROLO, 1727, COLLECTION OF THE JEWISH COMMUNITY IN BERLIN הכרעת־הארי בציורי העברים החומר של יצירתו• לעולם אין הבדיה הספרותית מתבטלת לגמרי בתוך התמונה המגולמת• התמונה נותנת תמיד פחות׳ אבל גם יותר מן המוטיב הספרותי׳ שגרם לה שהרי סוף סוף יצירה חדשה היא ובאמצעים אחרים לגמרי׳ העשוים לסוג אמנות זה׳ היא נעשית• עם הגבלה זו נסו בכל זאת המלומדים למצוא את היחס בין ציורי החותמות מארץ הקדם העתיקה ובין מוטיבים ידועים מן האגדה העתיקה׳ ביהוד מן האגדה על הגלגמיש׳ והחלו לסדר את הטפוסים׳ גם בבחינת החומר וגם בבחינת הקומפוזיציה׳ מתוך נקודת השקפה זו• את תכנה של אגדת הגלגמיש אפשר למסור באופן זה: גלגמיש בחן מאלהי השמים בכח עצום׳ למעלה מכל כח אנושי• שני חלקים בו היו מן הטבע האלחי ורק חלק אחד מן הטבע האנושי• הוא שלט שלטון עריצים בעיר ארך ועבד עם נתיניו בפרך בבנין היכלים נשגבים ובחומות העיר• (יושם נא לב לשני המומנטים החשובים: כח ושלטון׳ נעלים מכל כח ושלטון אנושי)• לגלגמיש רע ושמו ענגידו• הוא כולו שעיר ושערות ראשו מגודלים כשערות ראש אשה• הוא חי בשדה בחברת החיה ומאכלו ומשתהו כמאכל ומשתה החיה• שני הרעים יוצאים לצוד ציד׳ נלחמים את הארי בהרים והורגים את מזל השוד בשמים• ענגידו מת וגלגמיש נוסע הלאה׳ למען מצוא את חיי הנצח• בדרך הוא מוצא את האדם־העקרב ואשתו׳ שמבטם ממית כל בן־תמותה• אחרי המון הפרתקאות הוא מצליח לגדוע את עשב החיים׳ אבל בדרך שובו לארך בא נחש וקורעהו מידו• מלחמת האדם בחיה - זהו נושאה של הדרמה הנשגבה׳ שהיתה מזעזעת לב בני האדם בשעת דמדומי השחר של התרבות האנושית• תבוסת הארי׳ גבורת האדם על השור־הבר׳ על דישון־ המדבר׳ על האילה׳ ואפילו על הצביר. הקטנה - זוהי שורה שלמה של גורמי התרגשות בתולדות התרחבות כח שלטונו של האדם על פני האדמה• בתאורי התנגשיות כאלה׳ שפעמים האדם ופעמים החיה מופיעים בהן בתור המתגרה למלחמה׳ במחזות׳ שבהן זר הנצחון בהתנגשות זו מושם על ראש האדם׳ מוצאים להם האמנים של הזמן העתיק ההוא ספוק לצרכי נפשם ולתשוקתם הציורית• מה שנשתמר לנו מציורים כאלה בחותמות של העילמים׳ החתים׳ המצרים והאשורים׳ הבבלים והפרסים מן האלף הרביעי עד הראשון לפני המנץ הרגיל׳ שייך כבר על פי רוב למדרגה יותר גבוהה בעליה האמנותית׳ כי המלחמה בחיה כבר אינה מורגשת כאן כמאורע־חיים ממש׳ אלא ככיוון ידוע למעשה הגדי• הזדד עז־הנפש מופיע כאן כגבור מכריע חית השדה או גם כאלהים ממש• ואז מתרומם הציור לידי ערך פולחני• לאחר זמן עובר תפקידו של מכריע החיה למלך• החיה הנכנעה עומדת נרתעה׳ פיה פעור לרוחה ומנהמת על מפלתה• בין המון החמרים המיתולוגיים׳ שנעבדו בידי האמנות־ המגלמת של ארץ הקדם העתיקה׳ תופסת׳ כנראה׳ האגדה על הגלגמיש מקום בראש• הארכיאולוגים אמנם מזהירים שלא לבאר את התאורים המגולמים כאילוסטרציות ממש למחזות־ אגדה ידועים׳ כי האמן־המגלם שומר תמיד על חרותו לעומת