Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 24 (כד)

אומרים׳ שותור זה עשה בשביל תלמידו אהובו ג׳ובני׳ שהיה נאמן לו מאד ולא עזבהו במשך כל ימי חייו• תלמידו זה שאל ממנו את ״החסד״׳ - למות כמאמין׳ ולאונרדו לא יכל להשיב את פניו בודד וגלמוד היה לאונרדו כל ימי חייו• ענק היה בין הגמדים׳ אדם שנולד לפני שעתו ומתהלך בעולם שאינו שלו, כי הקדים לאונרדו את דורו לא רק בכשרון מלאכת הציור׳ אלא גם בהשגת המדעים ודעת העולם• מימי ארכימדס לא לא היה גדול במכניקה כמוהו ועלה בזה אף על גליליי ודקרט• אפשר להגיד׳ שלאונרדו הוא מיסדה של המכניקה החדשה• היה בו גם מנשמת ממציא בטכניקה• לאמתו של דבר הרי הוא הניח את היסוד להמצאת האוירון׳ אף כ־ מכונתו שבנה לא עלתה יפה• כמו כן אפשר לחשוב אותו כאבי המדע ההידרולי: הוא ידע כבר את חקי התפשטות הלחץ במים׳ והיה הראשון אחרי ארכימדם׳ שחקרם והבינם; הוא היה גם כן הראשון׳ שחקר את תנועת הגלים בים * נסיונותיו שעשה בתנועת המים עוררוהו לחקור גם את האויר ועוד 250 שנה לפני לבויזיה כבר היה לו מושג׳ אמנם קלוש׳ מיסודות ההרכבה שבאדר• תגליותיו בשדה האקוסטיקה מרעישות מאד: הוא גלה את תנודת הקולות השוים והקרובים והצטרפותם להרמוניה• בתור ציר התענין ביחוד בתורת האור׳ והיה הראשון׳ שנתן הרצאה מיתודית על חדירת קרני האור לתוך העין• תורת הצבעים שלו היתה מזהירה• מאליו מובן׳ שבלי ידיעה הגונה במטמטיקה לא היה מוכשר לעסוק בכל המדעים ההם; לאונרדו נתן גם למטמטיקה דבר־מה משלו• גם בתכונה ובמטראולוגיה עסק לאונרדו הרבה וגם באלה פעל דבר־מה• כמעט במשך כל חייו עסק לאונרדו באנטומיה. ידיעותיו היו מרובות משהיה נחוץ לו בתור אמן׳ ומרובות משל כל המלומדים בבני דורו• נתוח גופות המתים היה אסור מטעם הכנסיה! לאונרדו לא היה נשמע לאסור זה ועל כן היה נרדף כל ימיו t אבל על ידי כך הסיע אבן לבנין המדע האנטומי בדורות הבאים• לאונרדו היה גם הראשון שעסק באנטומיה קומפרטיבית והגיע על ידי כך לכלל הדעה׳ שהאדם הוא יצור אורגני׳ ככל היצורים׳ מין בעל חי עליון במדרגה שאחרי הקוף; ובכן היה לאונרדו מבשר לבוא תורת דרוין• מכתבי ־ ידו של לאונרדו רואים׳ שעסק גם בביולוגיה ובבוטניקה וידע כבר להסביר את הסדור החוקי של הגזעים׳ הענפים והעלים׳ הוא הראשון שלמד לכון את שנות העצים לפי הטבעות• גם בזואולוגיה עסק אבל רק בקשר עם האנטומיה והביולוגיה• לפי זה אנו רואים שלא הניח כמעט שום מדע שלא עסק בו• הוא היה גאון אוניורסלי׳ אשר פעל גדולות בכל המקצעות• ואולם בציור לא היה רק חלוץ בלבד׳ אלא מורה דרך ומופת לאמנים שבאו אחריו• הוא היה הראשון שהתיחס לקו ברגש• הוא הראשון שהרגיש ברכות העור• עם התעוררות חוש משוש יותר דק׳ שאנו מוצאים אותו ביצירות התבניות של לאונרדו׳ מקבל גוף האשה חשיבות אמנותית חדשה• לאונרדו היה הציר הראשון שהכיר בנחיצות התבניות בשביל הציור וקרא למודל בשם "נפש הציור"• הוא הראשון׳ שהראה כמה נחוצה האנטומיה והפסיכולוגיה לאמנות• בכלל היתה שאיפתו תמיד להגיע אל אותו הגובה׳ שבו מתאחדים האמנות והמדע׳ והיופי אינו אלא הגשמת האמת בלבד• לאונרדו עצמו׳ המלאה הרהורים וחפושים למצוא את יסודו של עולם ולהכיר את החזיונות והכהות של הטבע?•• כארבע שנים■ אומרים׳ טפל בתמונה זו׳ ואסף אליה במכחולו כל אשר היה יקר לו וחביב עלי אדמות: את הנוף הרומנטי עם מימי הנהר חביבו הרוגשים כשער אשה׳ את הסלע - יציר־פלאים קדום של האדמה׳ שחקרו היטב ואת האויר רווי האורה׳ אותו האויר המוסיף׳ לפי דבריו׳ לוית חן לפני האשה• ועל כלם - ג׳וקונדה עצמה׳ שאין בה כלום מן השכיח והבנלי׳ וידיה היפות׳ שכנראה׳ יודעות חיים הן׳ ומשתתפות באותו חיוך האומר הרבה׳ אשר אם גם יחיה האדם פי מאה לא יגלה את סודו• בתמונה זו ציר לאונרדו את עצמו והבליט את תכונתו העשירה׳ הסתומה׳ תכונת פויסט• לאונרדו עצמו הפלה תמונה זו מבין שאר יצירותיו• בשנות עבודתו בה הסיח את דעתו מכל דבר זולתה׳ לא היה בשבילו לא עבר ולא עתיד׳ כאילו עמד הזמן מלכת• ולרגעים הרגיש בעת עבודתו׳ שהשיג את מאוייו: עלה בידו למזג שתי דמויות כאחת׳ לאחד את הממשי והבבואה׳ - את ג׳וקונדה בת־החלוף׳ בשר־ודם׳ ואת ג׳וקונדה בת האלמות• אלה היו רגעי אושר נשגבים׳ רגעים של חיי נצחים• זמן רב אחרי כלות לאונרדו את התמונה הזאת׳ כעבור עשר שנים׳ והוא אז עובד אצל המלך הצרפתי פדנציסקו הראשון׳ נכנם אליו המלך פעם לבקרו בבית מלאכתו• כשראה אותולאונרדו מרחוק׳ מהר וכסה את ה״ג׳וקונדה"• המלך נכנס לחדר- המלאכה׳ הסתכל בעבודתו ושאל על התמונה המכוסה מה היא• לאונרדו השיב: "זוהי תמונה ישנה׳ לא כדאי לראותה•'••" אבל המלך חפץ דוקא לראותה• אז הסיר אחד משרי החצר את המכסה מעליה• המלך נדהם• התמונה עורה את עיניו• זמן רב עמד והסתכל בה ולסוף הפליט מפיו שבדעתו לקנותה• אבל לאונרדו׳ שיכול היה לעמוד ולהביט כיצד מהדסים החילים את ה״קולוס״׳ עמל אחת עשרה ממיטב שנותיו׳ - לא יכל להבליג עכשו על מצוקות נפשו׳ שמא יקחו ממנו את הג׳ו־ קונדה שלו• המלך חשב׳ שמבוכה זו באה מתוך רחש הכרת־ תודה בעד המחיר הגדול שהציע לו• לאחר שיצא המלך צנח לאונרדו על כסאו ויהי כמשוגע• כשהחשיך היום הלך אל הארמון׳ התנפל לפני המלך ובדמעות על עיניו התחנן לפניו להשאיר לו את ג׳וקונדה כל עוד הוא בחיים׳ ורק לאחר מותו תהיה לקנין המלך• לאשרו של לאונרדו היתה אחות המלך באותו מעמד׳ ולבה׳ לב אשה׳ היה טוב מלב אחיה• היא לחשה למלך׳ שהזקן ודאי אוהב את האשה הזאת וכדאי להשאירה אצלו• המלך השתומם וענה לה: "הרי היא מתה"• אבל אחותו השיבה על זה׳ שאפשר לאהב גם את המתים• באותו רגע - כך מספר הרי - זע דבר־מה במוחו של המלך׳ נתעורר בו דבר־מה נשכח למחצה׳ איזה זכרון ממה שלמד וקרא בספרים - על הברית הנצחית שבין הנפשות׳ על אהבה שלא מעלמא הדין׳ וזה הכריע להשאיר ללאונרדו את תמונת ג׳וקונדו• בשנת 1519 גוע לאונדדו• הוא לא היה מאמין מעולם ולא היה זהיר במנהגים ובמצוות׳ אבל עם שקיעת חייו עשה בפעם הראשונה מעשה המתנגד לדעותיו: הוא הרשה לקרוא לכהן שיספחהו אל הסודות הקדושים בשעת יציאת נשמה.•