Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 48 (מח)

נתוח־הגוף והפרספקטיבה עדיפים לו׳ והילכך אינו מעריך את דזיוטו כל צרכו• בכל לבו רוצה היה להעמידו בצד רפאל׳ אלא שדזיוטו עם־הארץ בדקדוק הוא׳ כלומר: בנתוח ובפרספקטיבה׳ וחטא זה אין לו כפרה• כמו כן נעלם ממנו ערכה של הגוטיקה ושל האמנות הביצנטינית׳ כי הדמויות הארוכות והרזות׳ שכולן רוח׳ "הנזירים ההדיוטים מוכי השחפת" בלשונו של טן׳ תועבת נפשו היו• לשיטתו של היפוליט טן עלינו לבטל את האמנות של הודו׳ חינא ויאפאן׳ כי אין אמנות המזרח נזקקת לחוקי הפרספקטיבה שלנו• אבל דוקא בעשרות־השנים האחרונות אנו מרבים לדעת ולהוקיר את התרבויות המזרחיות ואיש לא יוכל להתעלם מהשפעתן המפרה על יצירתנו החדשה והשקפותינו האמנותיות• במחלוקת "מזרח או רומי" היה טן בודאי נוטה לרומי• אלא שבזמנו לא נשאלה עדיין שאלה זו בביודהמדרש׳ לפיכך לא נכון לומר על טן׳ ש״חסר־הכנה" היה• בדורותיו היתד. כל חקירת־האמנות "מחוסרת־הכנה"• אמנם כיום הזה כתבי טן עושים עלינו רושם יבש קצת׳ אבל הרצאותיו שהרצה בשנת 1864 בבית־המדרש לאמנות שבפאריש ושמהן יצאו כתביו ע״ד האמנות׳ פעלו בשעתן פעולה חיה ורעננה ומעוררת*)• רחל וישניצר־ברנשטיין •) ספרו של טן «פילוסופיה של אמנות־ יצא לאור בתרגום עברי של א• י• איינהורן בהוצאת שטיבל (לע״ע רק חלק ראשון׳ וורשא תרפ״א)• כיצד• כך׳ למשל׳ אומר הוא שהאמנות העתיקה נשגבה היתד. ואילו האמנות של הריניסאנס תכשיט היא• אבל אין הוא בא לדון בשאלת הסגנון הקשוטי או הנשגב כשאלת הצורה אלא מסתפק הוא בהוראת סבתו של הבדל זה• בימי־קדם היה הכרך מזמין יצירות אמנותיות ותפקידיו נשגבים היו׳ ואילו בפלורנץ שבימי הריניסאנס היה ה י ח י ד האמיד מזמין את היצירות והוא לא בקש אלא "כלים נאים׳ חדרי־משכית משן והבנים׳ חלאים מעשי ידי אמן׳ חומות ותקרות מצויירות"• נאים הדברים למי שאמרם׳ אבל אין בהם כדי להעמידנו על פשוטה של השתלשלות הצורות בשני הסגנונים הללו• אין זאת אומרת׳ כי טן חרש היה לגבי לשון־הצורות• אדרבה׳ חוש דק היה לו לגבי פעולתו של הקו על הרגש׳ לגבי "הגיאומטריה של הקדם"• שרטוטי צורת הגוף׳ הקדם הישרים והמעוקמים׳ הנפתולים והשברים פועלים עלינו׳ לדברי טן׳ פעולות שונות• והוא הדין בגוף ומלואו• יש ביחסים הללו משום ערך עצמי לגבי הרגש• ואף הצבע יש לו׳ חוץ מערך החקוי שבו׳ ערך כשהוא לעצמו• "הציור הוא שטח משוח בששר׳ שעליו זרועים כמה גוונים ודרגות־אור• זוהי עצמותו הפנימית של הציור• מה שגוונים אלו ודרגות־אור אלו מתארים דמויות וקלעים ובנינים אינו אלא סגולה נקנית ונאצלה׳ שאינה שוללת מן הסגולה הראשית את ערכה וזכותה כל עיקר". דברים אלו של טן יכולים היו להאמר ע״י אחד מבני־דורנו• אלא שענין זה של הצבע והשרטוט לעולם אינו עיקר אצל טן• בספרות ובאמנות• ק״ד של ספר תחלים שלנו• שיר זה נתרגם לעברית על ידי המשורר טשרניחובסקי והמשורר לא יכול להמלט מלקחת פסוקים שלמים ממזמור זה• תרגומו של טשרניכובסקי יבוא בחוברת «רמוף הרביעית¬ שני הצלמים הגדולים של מלך מצרים מרנפתה היושב על כסאו׳ שלפי הדעה המקובלת הוא הוא פרעה מלך מצרים שבימי משה׳ נתנו במתנה מאת ממשלת מצרים למוזיאום הבירתי לאמנות בעיר ניו־יורק• הצלמים עמדו בשער המזרח של היכל לוקסור¬ בעתון «אמריקן היברו־ מן התשעה ועשרים בדצמבר מודיעים׳ כי החברה .פובליק ליבררי־ בניו־יורק הציגה תערוכה של ספרי הקדש• בין המוצגים נמצאו גוילי ספרי-תורה עברים׳ חומש שומרוני׳ מקראות יוניות ודומיות עתיקות׳ המקרא הגוטנברגי המפורסם משנות 1455-1453 (זה הספר הראשון שנדפס מתוך אותיות מטולטלוח)׳ המקרא הלוטרי משנת 1534• מן המקראות דפוסים חדשים כדאי להזכיר זה שיצא לפני זמן־מה על ידי ה״דזשואיש פובליקיישן סוסייטי־ באמריקה• חתנ״ו הראשון שנדפס באמריקה הוא התג־ך ההודי שהוציא דזשון אליוט בשנת 1663• מכתבי היד המצוירים של המקרא׳ רב־ערך ביותר הוא הבתב-יד מן המאה הי־ד שהיה שייך לדיאנא מפואטיער׳ אהובתו של המלך הנרי הי״א• ההוצאות הראשונות של המקרא בלשונות טשכית׳ סלווית׳ דנית׳ הולנדית׳ שוודית׳ איסלנדית׳ אירית וולשית׳ אישפנית׳ ערבית׳ ארמנית׳ פרסית׳ סורית׳ חינית - מעידות «שספר הספרים־ התחיל זה כבר בימים קדומים מאד להתרחב בין חגוים כולם• מדור מיוחד נקבע בתערוכה לספרי המקרא המשובשים בדפוס. מקצת השבושים מעוררים זועה ממש. הנה למשל מקרא אנגלי 1631 וגרמני משנת 31ד1 ובשניהם נלקתה באורח פלא הדברה השביעית׳ שהמלה -לא" חסרה בה. חבל׳ שהמקרא העברי תופס בתערוכה זו מקום לא גדול בערך¬ ועד התערוכה האמנותית היהודית בוורשה מבקשת את האמנים היהודים בכל הארצות׳ הרוצים להשתתף בתערוכה זו׳ לפנות לועד התערוכה על פי הכתובת הזאת Komitet iydowskiej Wystawy Sztuki, Warszawa, Grzybowaka 26. ר. ו. - בשני ליאנואר נפתחה בברלין׳ בגלריה של וון־דימן לשעבר׳ תערוכת מעשי ידיו של מרק שגל• בעקר מוצגים שם מפעליו של האמן שיצר במשך שנות 1917-1914 (ראה הציורים ע׳ 17 וע׳ 16}׳ בשובו מפריז לוויטבסק׳ אל ביתו• זו היתה תקופה מוריה מאד לאמן ובה נתבגרה אישיותו בכל מלוא כחותיה ויכלתה• יצירותיו היותר חדשות של האמן נקנו מאת המלכות הרוסית ונשארו ברוסיה• שגל בא זה מקרוב לברלין ויש עם לבו לעמך תערוכותיו גם בפריז ולונדון ובאמריקה¬ — במשך חדשי נובימבר ודיצמבר היתה בברלין׳ בגלריה של וון־דימן לשעבר׳ התערוכה הראשונה למפעלי האמנות הרוסית אחרי המלחמה• בתערוכה השתתפו יהודים רבים׳ כמו שגל׳ שטרנברג׳ אלטמן׳ ליסיצקי׳ גבא׳ טשיקוב ואחרים• הערכה יותר מפורטת של קצת האמנים האלה ימצא הקורא במאמר מיוחד (ע- י¬גן¬ באמצע דצמבר היתה בניו־יורק׳ בגלריה של קנדלר׳ תערוכת מפעליו של ליאון בקשט• הוצגו קישוטי תיאטרון׳ מחקרי תלבושת וציורים• האמן נמצא עכשיו בניו־יורק• מונוגרפיה רחבה על ערכו של אמן זח׳ כתובה בידי אנדריי לוינזון בלשון אנגלית ומצוירת׳ יצאה זה עתה בהוצאת «האמנות הרוסית־ של קוגאן• — בכריסטיאניה ובשטוקהולם תוצג בקרוב תערובת מפעלה הגרפי של רחל שליט־מרקוס. מלבד הליטוגרפיות׳ שראינו כבר בברלין אצל גילדנדל׳ יוצגו שם עוד נסיונות של פרצופים וציורי-קישוט לספורי מעשיות של רבי נחמן מברצלב׳ שהוצאת «רמוף מתכוננת להוציאם לאור• מפת־ציורים מידי אמנה זו בשם: אישונים ומחזות׳ שש עשרה ציורים לספורו של שלום־עליכם .מוטיל׳ ילדו של פייסי החזן"׳ המכילה גם את הציור «בלשכת הגירה־ שנדפס בחוברת השניה של «רמוך׳ יצאה זה עתה בהוצאת «בלל־ בברלין• להערכת חמסה הזאת עוד נשוב¬ - לרגלי חפירת קברו של פרעה תות־אנך־אמון׳ שעוררה ענין מרובה כל כך בעולם המדעים׳ כדאי להזכיר׳ כי חמיו של זה׳ שקדם לו על כסא פרעה׳ המלך אמנופית הרביעי׳ שקברו נגלה בשנת 1906׳ ראוי יותר לתשומת לב• הוא הנהיג עוד במחצית הראשונה של המאה הי־ד קודם לספירתם את העבודה לאל אחד ומיוחד׳ אלתי אמון׳ וחבר לכבודו גם שיר תהלה׳ שיש בו דמיון מרעיש למזמור ברח