Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 29 (כט)

S. J. HURWiTZ, ש״י איש הורוויץי ש״י איש הורוויץ♦ קטעי זכרונות ומחשבות. להרידקציה. כולנו קוראים עלי הגהה מהגליון המוכן לדפוס׳ כותבים ומוחקים׳ משוחחים בעניגי דיומא: ע״ד הפרעות בדרום רוסיא׳ ע״ד נגף האנטישמיות באשכנז וכדומה. והנה נדחק למחיצתנו אותו הבחור ש״י הורוויץ׳ שבא אלינו ותלמודו בידו - מאמר גדול על התפתחות ההלכה׳ כעין בקרת ומלואים לתרגום הצרפתי של סדר נזיקין׳ שהדפים בזמן ההוא רי״מ רבינוביץ בפאריז. אין אדם מאושר כבחור זה׳ בשעה שמאמרו נמסר לדפוס. והוא בא ביום המיועד בשבוע לבית הרידקציה לעיין גם הוא בעלי־ ההגהה של מאמרו׳ והעיקר - להתאבק בעפר רגליהם של "חכמים"• הנה הוא רץ מאיש לאיש בחבורתנו׳ מראה לנו את העלים׳ ואנחנו מתקנים בהם כמה שגיאות בשפה הרוסית הגרועה של המחבר׳ שנשארו שם אחרי שטרח העורך בתקון הכתב־יד. המאמר נדפס בהמשכים רבים בגליונות ה״ראזסוועט״׳ והמחבר - משכיל תמים - נלהב למראה כל שורה נדפסת משלו. אחרי כן הוא מאסף את מאמריו׳ מסדרם בחבה יתרה ומוציאם לאור בספר מיוחד: ״עניני קדושין וגטין ע״פ חוקי התורה והתלמוד״ (תרמ״ב)« אך מחברתו זו לא נתקבלה בסבר פנים יפות בחוג המבקרים. פרי בסר היה׳ למרות בקיאות המחבר בתלמוד׳ וגם לחנם טרח לכתוב את תורותיו בשפת המדינה׳ שלא השתלם בה כל צרכה׳ בשעה שהיה בידו לכתוב עברית יפה וברורה. בימים ההם (תרמ״ג־מ״ד) נשמע במחנה העברים קול קריאת ש״י הורוויץ מעלי "המליץ": "הלאה מגדלסון׳ הלאה סוקראטוס האשכנזי 1״ כנראה׳ נמלטה מפיו קריאה זו תחת השפעת "עת לטעת" של סמולנסקין אבל בגדשו את הסאה׳ הימים ימי הסוכות שנת תרל״ח. ואני בחור בן שבע עשרה שנה׳ שכבר יצאו לו מוניטין של "אפיקורס". זה עתה באתי ״ממערכות המלחמה״ - מווילנא׳ מטרפולין של ההשכלה׳ וספר חדש - ״חטאת נעורים״ של לילינבלום - בידי׳ וחטאים רבים בלבי ובמוחי. הנני מתארח בעיר מולדתי׳ מסטיסלאוו׳ בפלך מוהליב. בבקר מעונן אחד עמדה על יד ביתנו מרכבה׳ וממנה יצא אבי׳ השב ממדינת הים שבדרום רוסיא, ואחריו בחור גבה הקומה וארוך השמלה׳ נכד דודי הזקן מצד אמי׳ שאול ישראל הורוויץ׳ מעירה קטנה אובארוביץ הסמוכה להומיל. הבחור׳ בן־גילי׳ תלמודי מצוין וקצת "עלוי"׳ בא לעירנו ללמוד תורה מפי אבי זקני המפורסם ר׳ בנציון דובנאוו׳ שהיה קורא שיעורים בתלמוד ומפרשיו בבית המדרש לפני קהל גדול של בני־ישיבה ובעלי־בתים לומדים. מלבד טעם "נגלה" זה היתה להבחור גם כונה נסתרה: להתודע אלינו׳ חבורת הצעירים והצעירות החפשים בדעות׳ שיסדו בעירנו בית אוצר ספרים בשפת המדינה להרבות השכלה בישראל. אני לא זכיתי להיות "מסית ומדיח" לתלמודי תם זה׳ כי בעוד ימים מועטים הלכתי למסעי - למקום תורה של גוים׳ ואת הבחור שלא טעם טעם חטא עזבתי תחת השגחת חברי המשכילים והמכשילים. קיץ שנת תרמ״א בפטרבורג. קבוצת־סופרים בבית הרידקציה של ה״ראזסוועט"׳ ברחוב ניקולאי׳ ביום חתימת הגליון השבועי. העורך רוזינפלד׳ או ממלא מקומו מ. ווארשאווסקי, המזכיר מרדכי בן הלל הכהן. העוזרים התמידים שלמה לוריא׳ גרשון בן גרשון(ג׳ ליפשיץ)׳ המשורר פרוג ואני הצעיר ועוד מהמקורבים