Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 3 (×’)

הקומפוזיציה והמוטיבים שלו כאן ובין אותם שבבית הכנסת היבלונובי. בית הכנסת של בכהופן היה בבין עץ לא מהודר- ארכו שמנה מטר וחצי ורחבו תשעה מטר. - בצדו המערבי נשען אליו ביית קטן׳ שבו נמצאת- בקומה התחתית- עזרת הנשים וסורג מבדיל בינה ובין אולם הגברים. באמצע הבית עומדת בימת עץ- שלדברת האומרים היתד, עשויה עדיין בשנת 1860 כמין חופה! עקבותיהם של הגלילים שנעקרו עדיין נכרים• גם "השטינדירס" העתיקים עדיין עומדים שם- והם משכיבים בבית אותה לוית־חן ונעימות׳ שכל כך היא חסרה בבתי כנסיותינו החדשים. תקרת־ העץ הכפתית- המתלים וארון הקודש מצוירים כל מלואם בצבעים שונים• אם לא חלו בהם יודע מי היה האמן מיבלונובה- אבל אפשר לומר בבירור שהיה על כל פנים יהודי׳ כשם שיהודי היה גם צירם של שלשת בתי הכנסיות הפרנקיים בבכהופן. ה ורב וקירבהיים. במאה השבע עשרה יהיו רבים מיהודי פולין נאלצים. לרגלי תנאי־כלכלה קשים- להגר מארץ זו- שקבלה אותם לפנים בסבר פנים יפות כל כך- ולתור להם מקומות חדשים לשבתם. רבים מן המהגרים הללו התישבו בפרנקיה ואנו מוצאים שם בסוף המאה הנזכרת המון קהלות חדשות. בבכהופן הסמוכה לאנסבך היה בשנת 1564 רק יהודי אחד! בשנת 1607 כבר יש שם בית קברות יהודי ובשנת 1681 מזכירים כבר על דבר בית כנסת של עיר זו. יתכן שזהו אותו בית הכנסת עצמו׳ שנשתמר עד ימינו- ושלפי הכתובת שעליו- נצטייר על ידי סום־הים וצפור - מ,׳ הציורים בפנים בית־הכנסת שבעיר דרויא בליטא• SEA-HORSE AND BIRD. FROM THE DECORATION OF THE SYNAGOGUE OF DRUYA (I.ITHUANIA). ידיה של החברה הבוורית לשמירת העתיקות- הזהירה מאד- בשעת הרסטברציה שנעשתה בשנת 1914- - אז יש בהם כדי להזכירנו׳ בבהירותם ובאופן מתנם של הצבעים. את דרכי הציור העממיים במפעליהם היותר נאים. נהדר ביהוד מדאה הבית מבפנים בשעות הבוקר של יום זיו- כשכל פנותיו מוארות ואפשר לסקור סקירה מקפת את כולו. חבל- שרק לעתים רחוקות ורק לשעה קלה אפשר לחדות בנעימים אלו. מסבה זו גם כן אין לנו תמונה פוטוגרפית אף אחת שתתאים בהחלט. ואנו מוכרחים להסתפק רק בתאור זה של הציורים בלבד. הכותלים גם כאן נחלקים לשוי־זויות זקופים- ובהם מתלכדים כתובות- חלונות- ארון הקודש- ציורי המנורה ושלחן לחם הפנים• על גביהם עוברות שתי מסגרות׳ האחת מלאה כתובות והשניה קלועת פרחים- ותמונה בת חמשה ציורים ממלאת את השטח הפנוי מהן ולמעלה עד כפת התקרה בצד מורח וכן בצד מערב- בעוד שבצפון ובדרום המסגרות עצמן מגיעות עד הכפה• בכותל המזרחי עומדים על יד החלון בתוך כפירים אליעזר זוסמן בן שלמה• על ידי אמן זה געשו גם הציורים בבית הכנסת של הוירב הסמוכה לעירה קיפס שעל יד במברג. שנשלמו בשנת 1707- וכמו כן ציורי בית־הכנסת שלי ’עיר קירכהיים הסמוכה לווירצבורג- שנעשו משנת 1739 עד 1740•׳) בנוגע לזמנים יתכן שחלו בהם שגיאות בעטים של אלה שתקנו את הציורים בזמן מאוחר. שהרי קשה להאמין- שאדם אחד פעל גם בשנת 1666 (הזמן הרשום בבכהופן) וגם בשנות 1739,40-1707. אבל קשה יותר שתחול שגיאה בשמות. בבית הכנסת הקירכהיימי מעיד אותו אליעזר זוסמן על עצמו. שהוא בן המנוח ר׳ שלמה ש״ץ מברודי- - וזה אות שהיה מן המהגרים מפולין. לא לבד הכתובות האלו- אלא גם כל אוצר המוטיבים והטיפוס של הסגנון אינם מניחים שום ספק. שיד אחת היא שעשתה את הציורים בשלשת בתי הכנסת• מן התאור המפורט הבא להלן אנו רואים שיש גם קורבה בין י) ידיעות אלו המציא לי בטובו הפרופ. פורגס מווירצבורג•