Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 1 (א)

iravro 1יץל #מבי־ ■רי-^לכס ™"י מוי־ נפמ״״יע ךעיידדומזזגשמא 1עזדעעיישואראח mwr1mto:mä:n:!רן5ז«ה«&ךעןצ: tnzm צחים»», hird •11-n׳ C' •*>*־• r׳> . > ■ ץ > 1'.V.- י * M* ■ ׳•• ' *•-־V i!H י-V( *%<*'•; V,?״־*••. ן»; X*** י י 1 v יי■, ^׳•-.ליי ׳■ 2\ .. מ . ':?,FPf •4 /<X ■V x״/'» , rnesggi! e■) -Tg-y-’1r^■ ״■ --־! '•**'*!■•‘r**' *Sr,- ■ כותל המזרחי של ביה״כג בה1רב מן המאה השמנה־עשרה׳ מן הגלריה הבמברגית׳ ברשיון מועצת העיר במברג• MURAL PAINTING IN THE SYNAGOGUE OF HORB ON THE EAST SIDE. 18 th CENTURY. ART GALLERY, BAMBERG BY KIND PERMISSION OF THE MUNICIPAI. COUNCIL OF BAMBERG. מן האמנות העממית ־ : T T T: T | מלאכת־ציור בבתי כנסיות מאותה תקופה מוצאו, אנו מוצאים גם תמונות אדם• אנו רואים שם פריסקאות על הכותלים׳ שציוריהם מורים על עקדת יצחק׳ על תבת־נח וציור־נוף אחד כעין אילוסטרציה למזמור קל׳ז׳ ב׳• מנהג זה׳ שהיה נוהג בבתי כנסיות בנויי־אבן׳ עבר גם לבניני העץ. התקרות והכותלים מצופים כליל בקישוטי־ענפים ופתגמים ובינותם עומדים מפוזרים כל מין חיה ואדם• דומה במקצת לציורי המוירים׳ אבל מקורי כולו ואופי מאד גם בבחינת הכחל וגם בבחינת השרטוט. תמונות הענפים לקוחים מן הערביסקה׳ משריגי הגפן ומעץ־החיים שבגן עדן. בציור הכתב נתנות תפלות וברכות לתועלת המתפללים׳ על פי רוב גם פסוקים והגות־לב ממזמורי תהלים (כ׳ג׳ כ׳ה׳ ק׳טו׳ ק׳טז ואחרים). ואולם בשעה שהציור המוירי על הרוב מכניס את הכתב לתוך הערביסקה׳ הנה כאן הכתב ניתן במסגרת מיוחדת לעצמו׳ מבלי שום קשר עם הקישוטים. - המוטיבים של הציור. החביבים ביותר בבתי הכנסיות הפולניים׳ הם: התוכי׳ הנחש׳ סוס־הים והגמל׳ ובכלל כל מיני בהמות וחיות משונות. תמונה בהירה מציורי־כותל אלו אנו מקבלים מן ההעתקות שנעשו מבית הכנסת של העיר יבלונובה על נהר פרוט (נבנה בשנת 1670-1650). על פני כל ארבעת הכותלים משתטח ציור רב־צבעים והוא מצרף בחריצות אל הקומפוזיציה שלו גם את החלונות והפתחים וגם את ארון הקודש• נראה שהיתה זו תכנית מיושבת בדעת ולא בפעם הראשונה השתמשו בה׳ אלא כבר עברה עליה תקופה של התפתחות. כל כותל מכילה חמשה מלבנים שוי-זויות זקופים והאמצעי נכבד מכולם• בכותל המזרח תופס בו ארון הקודש את מקומו! בצפון - ציור שלחן לחם הפנים! בדרום - ציור המנורה עם שבעת קניה• הציור הסינגוגלי הוא אחד מפרקיו של המחקר הצעיר באמנות העברית׳ שמושך את הלב ביותר• עתרת ציורי התקרות וציורי הכותלים מבתי כנסיות שנשתמרו לנו׳ מוכיחים׳ שהיו הללו תרגילי״אמנות נפוצים בעם• הם שכיחים בבתי כנסיות של גליציה׳ פולין ורוסיה הלבנה׳ ונתברר בזמן האחרון׳ שגם בגרמניה׳ ביחוד בנוף המאין׳ זו היתה הפתעה מרנינה בשביל חוקרי האמנות העברית להוכח׳ שהציור הסינגוגלי אינו דבר שבמקרה ותלוי בהשפעה מקומית. אלא סוג עצמי של אמנות׳ בעל אופי מיוחד בולט ומסורת תקיפה ועם רכוש עצמי של תכנים וצורות• הציורים שבידינו מתיחסים כולם לתקופה אחת בקירוב. מן התקופה הרומנית לא נשתמרו לנו בתי כנסיות אשכנזים כלל ואין בידינו לדעת אם נהגו כבר אז לצייר את השטחים הפנוים בכותלים. בבתי הכנסיות׳ שנבנו בנוסח הגוטיקה׳ לא היה מקום לציורים כאלה׳ כמו שלא היה להם מקום גם בבתי תפלותיהם הם מן הזמן ההוא. בגוטיקה הבנין מלא עמודים חסונים׳ חלונות ושערים שגיאים׳ והכותל העבה מתעלמת מן העין לגמרי. בהיכליהם של הנוצרים נודד הציור משום זה ועובר אל שמשות החלונות׳ וכך צומחת האמנות של הציור על גבי זכוכית. אבל כלום לא נשתמר מציור דומה לזה אצל היהודים■ בתקופת הרינסנם שוב מחזירים לכותל העבה את זכיותיה. מן התקופה הזאת נשתמרו אי־אלו בתי כנסיות מצוירים באיטליה• בקרקא נותן לנו בית הכנסת של רבי יצחק - שנבנה בסוף ימות הרינסנס׳ בשנת 1640 - ציורי נוף וטבע (מערת־המכפלה׳ עיר חברון׳ עיר ירושלים וכו׳) וגם ציורי המזלות• בבית־המדרש הקרקאי׳ שגם הוא בודאי