Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 30 (ל)

יפה כה שמיעת בעלים׳ שהיא מעבירה שוב את מחשבתו לפניו ומזקקת אותה במסננת הרמז ואוצלת מהודו עליה׳ עד שהוא מסיח דעתו מצורה ראשונה ומתדבק בשניה׳ לפי שמחשבתו הערומה אין לה שותפין ודבורו המלובש יש לו שותפין: אזנו ואוזן חברו• ואף על פי שאין טעם האזנים שוה׳ שזה נהנה מן התוך אגב קליפתו וחברו מתאמץ לפצח את הקליפה כדי להגיע אל התוך׳ מכל מקום אין השותפות נפגמת׳ שכן שנים אוחזין בטלית׳ זה פושטה וזה לובשה• מ* א* ז׳ק לנוי• אכן כל זמן שהוא מתיחד עם מחשבתו׳ הריהי [עומדת לפניו פנים אל פנים כהויתה בצביון ראשון׳ ואין לה תקנה אלא בגלגול שני• עומד הוא ונטפל לחברו ומגלה לו מה שבלבו בדרך רמז• שוקל הוא דבריו וצורפם׳ מצמצם צמצום אחר צמצום׳ מקציעם ומשפרם׳ סותר בגין ראשון ובונה בנין אחר נאה הימנו• ובשעה שדבורו מגיע לאזנו וצורת רמז לו׳ מיד מתישבת עליו דעתו׳ שכן יצאה מחשבתו לאויר העולם כשהיא עטופה עטיפה נאה וקרנים לה סביב• •«י י •׳ J קאריקאטורה של אדולף כרמיה. למאמר על הגראפיקה מאת ר. ענבר ■׳'־***ן *יי.**• SF1 '׳ז .:•*-־.י 1 »?ג, Minister ״en expectatlve״. Carlcature of Adolphe Crtmieux. Lithograph. Honort Daumier.