Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. [Seite]

הוא־הוא המשרת של הגיניראל גוטהאגן. שהפקודה מחפשת את גופו הנרצח. - ובכן: הוא־הוא הרוצח המחופש. מרגיט. וורדשי היא אהובתו. כן. מרגיט- והיא שהודיעה לו שאחיו אישטוואן מת בצבא הגרמני- ואני יודע את כל אלה. - עודני מהרהר ומתפלא - והנה משרתי בא ומביא ביחד עם שני אנשיו את גוף הגיניראל המת. הגוף היה מלוכלך בצואה באופן נורא. - היכן מצאת את האדון הגיניראל? - פה. לא רחוק. בפסיעות אחדות מכאן. בכפר לאזארווקה הקרוב. בבית־הכסא היה• שם בחצר הארמון פון־ווליצקי. אני חוזר בהרהורי על דבריו: כפר לאזארווקה - ארמון פון־ווליצקי - בית הכסא - והמשרת מוסיף בלי שאלה: - מאתך אדוני הנאור נודע לי. - מאתי? - כן. מאתך. אתה גלית לי. בחלומך. בשנתך צעקת. הקיצותי ושמעתי אותך מדבר. ברגע זה נתחוור לי הכל. הסתכלתי עוד הפעם בגוף המת המוטל למראשותי וראיתי: דלקת ארוכה לו על מצחו. מששתי את חזהו - כמעט שהיה חם עדיין. ה באמת מת איש זה בשעה שאני שכבתי עליו? פיו הפצוע היה מלא דם קרוש. דרך פיו דקרו אותו. ומשרתי מוסיף: - ועכשו- אדוני הנאור. אלמלי היה עולה בידי למצוא את הרוצח?! קמתי מעל הקרקע והראיתי לו למשרתי על הגוף המת: - הרוצח? - הנהו לפניך. אביגדור פוירשטיין עוד לא הספקתי לסיים את קריאתי והמשרת שלי מודיעני: - לי: אדוני הנאור. אלך ואביא את גופו של האדון האקסלנץ! אני יודע. היכן הוא. בבקשה לתת לי שני אנשים. מוחי היה עיף. נתתי לו שני אנשים ואמרתי בעצלתים: - לך. ואת הפקודה כולה מסור להפלדוובל. וחפצתי לשכב ולישון עוד• ופתאום אני רואה - והנה למראשותי גוף מת. ששימש לי כר כל הלילה• - תופת ורעם! ומתוך כיסו בולטים ניירות. בדקתי בהם ומצאתי מכתב: - "אנדראש יקירי. מחמד־נפשי ואהובי היקר מכל! "זה היה המכתב האחרון שלי. לא אוכל השאר בחיים. עיפה אני ואומללה. יתומה אומללה אני. עברתי בימים האחרונים אל אמך הטובה והיקרה. זה היה המקלט האחרון בחיי. היא קבלה אותי כפרי בטנה ואני הייתי מאושרת. פתאום מתה גם היא. ובו ביום. בשעת קבורתה. באה ידיעה מאת הצבא הגרמני. שאחיך אישטוואן גם־כן נפל. ואתמול בחלומי ראיתי גם אותך מת. למה לי חיים? היה שלום. ואם בכל־זאת תשאר במקרה בחיים־בוא עלי קברי ומות שם. אהובתך האומללה: מרגיט וורדשי". משמשתי בעיני: מה זאת? אישטוון - מרגיט - וורדשי - אנדראש - מעולם לא ידעתי שמות הללו. אך ידועים הם לי-ידועים- מהיכן - בדקתי אה אדריסת המכתב: "להחייל המשרת אצל הגיניראל האדון גוטהאגן. אנדראש בנדארי וכר". בהתאמצות גדולה עלתה לי לצמצם את מוחי ולהבין אות הענין. המת. ששימש לי כר הלילה. הוא אגדראש בנדארי. - בין אעזמורוית♦ * מחזירי המלחמה T T : ־ .... 3לריע1ת ע1?ר בעד: »ין הל1;ה ת1.קןה א1וןם׳?למידות מן ו!לידמ1ת את מלער אפל ע1טף׳ פ?יליפ 3לי ליום מעד דומם?ימעו 3ע!1.רת מ11ןם: ללי לפהק ת1תח אימ1ת׳ אגל מללים חוללי נ1?וף׳ ןזרלי ל?קר את,קך?נו׳ מחר ן.3ח! @זד סתרים הי?ף ליזדי 3ק1ל.ע וןאמלים ויו ס?ב?ים לוןן 13 סן>נ1• רבחף 9׳נ?רים•?יל1ם ל1 לר8• פסללים {חים• את סיער אפל ע1?יף׳?לתי 5ראה׳?לתי 3צימע׳ צל ו;מלןמר עלמדים צלסים - צל האפק ללי לראה א.?ל מ^ים ךזןד?£י נ51זף׳ |לי?ילךגילי אילי 3לה׳ ה1י! מא!ת לללה קוסאים• נדור מאיר אי1ם־ןאה 1 צל לסורי אדם 1?ים ואהלים 3ין פס??ים ססללים אאחרים 13 הא1לב .י3?ס!נו ל?3ו ה?5?(?ים••• לאצד בלב מ?חים• גם צו צרים•?מחב1אנו• ד• צורי לי