Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 2 (ב)

מ חתן וכלה. מתוך מחזור מן המאה הי״ד. נמצא באוצר הספרים של האוניברסיטה בלייפציג• The Bridal Palr. From a Prayerbook for Festivals of the 14th Century. Leipzig. Unlversity Library. ימי הביבים וההוה בכלל התקדמות באמנות! וכי דומה האמנות לטכניקה או לחכמת־הרפואה׳ שבהן כל חוקר בונה על־גבי מסקנות הכירו ומתרומם עליהן? וכי אין האמנות יכולה לבוא לתכליתה מכל נקודה ונקודה שבדרכה? והרי זוהי תכליתה. שתוכן נפשי ילבש צורה מוחשית! ואמנם על המסתכל לשוב ולהוציא ארת התוכן הנפשי מן הצורה. צריך אדם לדעת קרוא כתב־צורות זה ולא לבוא לפניו בנוסח מן המוכן. תולדות־האמנות׳ - זה הצעיר שבוולדות שהעמידה חכמת דברי־הימים- - טפחו בנו עם גידולן את חוש־ההבנה לתוכן הנפשי של מעשה־ידי אמן׳ והאמנות של זמננו עצמה- שזה לא כבר כרעה ברך לפני הטבע. התחילה פתאם מבקשת לה אידיאלים חדשים. הרי יש רחשי נפש שאין האמן יכול כלל להביאם לידי ביטוי בהתאמה עם הטבע. והרי יש גם השפעות אמנותיות המתהוות דוקא לכשתשנה את הטבע׳ תדחקהו או תפשטהו. בקיצור - תעשה בו כאדם העושה בתוך שלו תחת להשתעבד לו כנכנע. שמא גם ימי הבינים אנסו את הטבע מתוך רגש כדומה לזה? אותו טבע׳ שלא היה לו לבן הימים ההם׳ ירא־האלהים. אלא טפל ומעבר לעולם האצילות? בנפשם שלימי הבינים חלחלה׳ ובקשה ביטוי גם באמנות׳ התורה החדשה שבאה מן המזרח׳ זו התעלות הנשמה על עולם־הגשמיות׳ דבקותה של הנשמה באלהות. על כן האריכו דמויותיהם של הקדושים׳ להודיע שאין הם נוגעים בקרקע אלא בכף רגלם בלבד וכל גופם נמשך כלפי מעלה׳ כלפי השמים. על־כן צמצמו את הסביבה עד למיעוט האפשרי כדי שלא ירתק הטבע את האדם בחרצובותיו יותר מדי. ולמה לאחוז את העינים בציור פרספקטיבי של עומק־החלל? הרי מיום שהכריזה תנועת־הריניסאנס׳ כי האמנות חייבת לחקות את הטבע׳ היו ימי הבינים מוחרמים ומנודים׳ שהרי הטבע זר להם• לכל היותר הכירו ערך הארדיכלות של הימים ההם׳ מפני שאין בה מקום לחקוי־הטבע׳ וביחוד זלזלו בפלאסטיקה ובציור. ניטלה פתאם מבני־אדם הבנת טיבן של דמויות־הקדושים הנצבות לפני השערים או נראות כמדובקות על־גבי שטח מוזהב׳ ושל מערכת הסלעים והבנינים המצויירים סביבם בפרספקטיבה שלא כהלכה. בתחלת המאה התשע־עשרה׳ בשעה שהיתה הרומנטיקה מסתכלת בעבר מתוך געגועים׳ שבו למצוא נוי בתמימותה של האמנות הפשוטה׳ אבל לא הרחיקו ללכת הלאה מן הגוטיקה וגם לא היה בהנאה זו אלא מין רגש רך הרחוק מרוח ימי־ הבינים הקפדנים. ואף נסיון מגשש זה להתקרב לימי־הבינים הובלע בנחשול הגדול של הגטוראליזמום׳ שבא והציף את המאה התשע־עשרה. באימפרסיוניזמוס הגיע נחשול זה למרום גובהו. הדור התגאה בפסגה שהגיעה אליה ההתפתחות לאחרי עליה של מאות שנים. הארדיכלות לא באה כלל בחשבון׳ כנראה מפני שהאימפרסיוניזמוס לא הביא שום פירות במקצוע זה. בשעה שאמרו "אמנות" לא נתכוונו בעצם אלא לציור. ו״אמנות" זו-כך היו סבורים־לא שאפה מעולם אלא לתאר את הטבע. ימי־הבינים נסו והעלו חרם בידם ורק בסופם נגה עליהם אור והתחילה העבודה השקדנית להציל מאת הטבע סוד אחרי סוד׳ עד שהגיעו לבסוף׳ באימפרסיוניזמוס׳ לידי כך שמקשיביבס לרפרופי הטבע הדקים מן הדקים׳ קולטים זעזועי האור תחת כפת השמים ומרגישים בתנועה פורחת ועוברת. כאילו יש