Rimmōn · 1921-01-01 · 1 (1921) · p. Seite 2 (ב)

הריניסאנס איננו משועבד לקדושה נוקשה׳ בן־חורין הוא׳ אדון לעצמו. יוסף אבן־חיים מעיר להקרוניא בצפון ספרד לא נזקק לחרות זו ולתנועה חפשית זו של האישיות הכל־יכולה׳ שהאמנות החדשה עשתה אותה אלהות• אפשר שהשחיטות של שנת שנ״א בספרד גרמו לדבר. בני־בניהם של הדור ההוא מזדעזעים היו לזכרון אותה פורענות. ויוסף אבן־חיים פעל בסוף המאה החמש־עשרה. מתנגד היה לכל דבר שהיתה בו משום סכנה לעבודת־הקודש• מה יתן ומה יוסיף הנטורליזמום לאמנות של ספר י כיצד להביע את הצורה הבולטת של הדברים הממשיים׳ את החלל בעל שלש שירת מרים. מתוך הגדה של פפה מן המאה הי״ד שבמוזיאום הבריטי (מספר 2737 .Or)• •"«*MW« הנטורליזמוס לא מצא לו בישראל גדולים הולכים בעקבותיו. מעולם לא היו האילן והנהר וההר חשובים בעיני היהודי מצד עצמם׳ ואף האדם לא היה חשוב כחזיון סתם׳ בהתהוות חיצונית. תאות העין לבדוק בעלה ירוק את כל הגוונים המתהוים בו מרטט קרני השמש׳ ההנאה למראה תנועה טפוסית של עובד־אדמה׳ של אם מיניקה׳ של סוס דוהר וכיוצא בזה-עדיין זרות הן לאדם מישראל. היהודים נמשכו אל האמנות דוקא עם התרחקותה 1 עולם המציאות. לויטן נעשה לפרשן של הנוף הרוסי רק לאחרי שהנטורליסטים מצאו והעלו יסודותיו של נוף זה ומעכשיו היתה תעודתו של האמן לסדר ולבנות מחדש ולא לחקות חקוי משועבד-ויתן לנו את הנוף הלירי׳ השתקפותו של הטבע בעיני המשכיל שעיפה נפשו לשאון הכרך. פיסרו לא נתגלה עד שלא נסו האימפרסיוניסטים נסיון חדש של סדור לגבי הטבע. וזהו שמשך לב היהודי: למצוא ברשמי־ הראות של הטבע ערכי־הצבעים העיקריים׳ להעמיד את הרבוי המוזר של החזיונות על שתים־שלש הפעלות של אור. אבל מעולם לא נכנס היהודי בעובי הקורה של מעשה האמנות בדורו מתוך התלהבות יתרה כמו שהוא עושה זאת בימינו. מעולם לא היתה לו האמנות עצמו ובשרו כיום הזה. שהרי מה לו ליהודי שמלפנים ולקוצר ולזורע׳ מכיון שהוא לא זרע ואחיו לא זרעו. הטבע בתנועתו הנצחית לא נגע עד לבו. קצב אחר היה לחייו. האמנות של דורנו נושמת אותו האויר החם שהוא נושם והיא יוצרת ריתמוס׳ שאזניו תצלינה ממנו. אמנות זו קלסתר־ פניו היא׳ דם מדמו׳ וכל קרבן לא יקשה לו בשבילה. היא נלחמת לשם בטוי והוא נלחם לשם בטוי פנימיותו. הוכשר הדור׳ כי הכל עמוסים רצון זה. רשאי הוא לתור אחרי לבבו ולא יהיה כמתעתע׳ כי הכל יבינו לרעו. לא כן היו הדברים בסוף ימי־הבינים׳ כשמבול הנטורליז־ מום הציף כמעט את כל עבודת־הדורות בבניה ובגזרה של סגנון האמנות. המצאת הדפוס החריבה כמה ערכין אישיים על־ידי מלאכת החקוי בהמון. מתוך התגאות בשכלול המלאכות היו בני האדם שבעים ונהנים מן העולם החיצוני. איש לא דאג לטעם ולפנימיות• אמנות לא היתד, אלא שם נרדף להידור. אחד המועטים שלא הלכו אחרי הרוב׳ שנסתלקו לצדדין ולא נמשכו אחרי תהלוכת־הנצחון של אמנות חונפת ומכובדת על הקהל׳ היה י ו ס ף א ב ן ח י י ם ׳ מצייר יהודי שנשכח וחזר ונתגלה בזמן האחרון ומעשה־ידיו להתפאר מונחים בבודליאנה שבאוכספורד• נטיות השעה לא משלו בו׳ נפשו מסורה היתד, לכחות אחרים• המציירים שמסביב לו היו מעריצים את הטבע השופע ומשתדלים לחקותו חקוי נאמן. הוזים היו על״דבר אילנות׳ על פלג המפכה בעמק׳ על־דבר היכלות ובריות נאות. האמן של