Bleṭer far idisher demografye, sṭaṭisṭik un eḳonomiḳ · 1925-01-01 · Nummer 5 (15. Juni) - נומער 5 · p. [Seite]

ס 5 8 דעד <גקס סין קי^ש^י!עלייגבי^ואבען מי) אםוד לשום בעה-ב להחױק נעד או םועל עד אחר גמוך ע׳מחד, מזנים אחר אײן קוםן בחבדא ההי׳ ע?ה סמוםכם ומזעה שנים מוהוא בחבס^ םא) װען אײנר םהחבדה וױל צעםן אײן ימג או כנאוזאױ׳* איז דעד בעה״ב םחױיב זנו קויםן מםאי חדש אן זנו ז$גן דאש ער ידל נעק איץ ימנ א־ םאװאריש, בבן םח דעד נבאי ממו ועבון שם״א און >ױץ שו־ייבץ אץ טנקם, און װער עש װעט זיך דםו אװ נמע זיץ, אוי יוקנם הבעה״ב לםי החיקון חנם דעד ימג או םאװאדיש םח אח־עק ניץ. מם אחד םשםנה אנשים װעם נים װעלו־ן האבון דעם ױנגאו םאװאריש הג״ל״ דהיינו עש איז ניט לםי כבור החמ־ה אזי כואר םן אים נים נעםן, און דעד דיץ םוז נעבץ איץ כתיבה םתוך הטנקם דק יתנ״ 3 ארבענזער־קזןנטראקט הן הױם דלמטה נבחב בםנקם זכו־ק בחב םעםד בץ הר״ר יהח־ה ליב בר׳ מנחם םענדעל ובץ הבח׳ זלםן צבי בהר׳ו־ שחק על אלו האי&נים דהײנו הבחוד הנ״ל מזוײב לשד־ת ולגײת-את הר״ר יהורא ליב הנ״ל ולעםוק נםלאכת חײמים כדדך בל הנעדים טשך חמשה שנים מן הױם דלםםה ואבױ של הבחװ־ הנ״ל החחײב א״ע להלביש והנעיל וליתן םזונות םשך שנה דה״ט מן הױם דלמםה עד תשלום םשך שנה ועל םשך ארבעה שנים התחײב א״ע הי״ר יצחק הנ״ל ליתן בתמות וםחםקאות ולהלביש ולהנעיל כל פשך ד׳ שנים התחײב א״ע ריר״ר יהודה ליב הניל נם םחוײב דתן לו םזמות םשך ארבעה שנים הנ״ל ואחר נלות םשך-הנ״ל התחײב א״ע דד״ר יהודה ליב ליתן להבחוד הנ״ל חםשה עשו־ רובל כםף מם התחײב א״ע לעזוב את הבחוד הנ״לבבגדים שליםים חוםצץ ול׳־חר הבטחץ השליש הר״ר יצחק ב׳י חלק על קױם נתב מעםד הנ״ל נם הר״ר יהװיה ליב השליש כ׳י חלק על קױם הבתב םעםד ועל סילוק חםשה עשר רובל קנם צד העובר לצד ־הםקײם חםשה עשר חבל בסף כל וע״ל געשה ע״• תיקף תקנות של הטנקם וע״ט תיקף הארטיקל,שניתן לנו םהאדץ הדוכם יד״ה נם ניתן רשות להעתיק על נײר שםע&טליװגה נםי האוקז של הקיםר יר״ה ולדאיה באט על דיחתום ױם י״נ טגת שנה הקעדי י*"י4 םבעה״ב חז״ק מאג ער ױא קו־טן עד ששה שנים אחר החתמזע אבער איץ בן בעה״ב או חתן בעה״ב איז ניט בבלל חמןן רילז יהר״א עלנבאי חדש וכל קגסים װען ערװעט עובר זיץ על תיקון הלז אם לא שקנה אצל החבודי שיש לו רשות לדיױח בא׳ מן הוקנים אזי מותר לו להױת מערוש־׳ םקודם. לם) װער עם װעט נימ זיץ בקהלתינו שלשה שנים רצוסים איז איבד זנוהו םח״ק אין װער עש װעט אושן זיץ פמה שבועות אץ װעם קומן צו םןךן און אחר זה נאױה זמן װעט ער װידר אװעק םארץ אץ װעם װידעי קוםען און װעמ אזו םאן כמדי פעםים אץ װעם ארבעטון בײא םריצים װאש זײנן םערוםײעש לאיזה מהחברדי איז שײך חצי רװחים לבעל המעחטיא• םם) איזדי בעל הםערוםי׳ װעט האבץ אי־זה ידיעה אז זײן - שררה •דארף איזה םלאכדי אזי סאג עו־ החדאה ט$ן לכל א״ םהזזבח־י אז קײנעד ז$ל ויך ניט דער װענון צו םארץ צו רעם שו־רד״ ם״ר) חד״א אײן צו נעמן לתוך החברה אזו אײנם װזרט ה$ט ניט אױש נדינם ששה שנים אצל בעדי״ב מח״ק בםי תקנות הקװ־םית נם אםור לשום בעה״ב םריח״ק ליקח איזה נער יהי׳ מי שידיי׳ על מלאבה לא םחות םעל ששה שנים ובאם דעי נבאי חדש װעט עויבר זיץ און װעט סאסף זיץ דיא חברה אײן צו קוםון אזו אײגם, װאש ד$ט ניט אױש גדינט ששה שנים אזי ױקנס הנ״ח עשרה ר״ט לקוםת הקהל ועשדה ר״ט לקוםת החבחר״, וםשיטא עש איז אסור צו נעמן על הטלאכה אזו אײגם װאש איז אחר החתונה נם אזו אײנם צו־ נעמן םאר דעד־ חתונה און ער ןאל דער דינק אחר החתונד־י בקנם שני ר״מ על הבעה״ב שיקח חוץ בן בעה״ב וחתן בעה״ב איז ניט בכלל חיקון. םדי) משךשלהנעריהי׳חםשהשניםנעדושנההששיתחםשה ועשדם זהו׳. םי שדיוא ח״י שניפ אחר החתונה או שהי׳ נעל תקנה רשות לו להחזיק שני נעדים וםועל אחד. םו־) נער או טועל שלא ישלים םשך שלו אצל בעה״ב לםי תיקץ אזי אץ לוי זפות להכנים או־תו להחנרה חאף שיתםשר עם בעה״ב שלו אע&״ב אין רשאיט להבניסו לד״תברה עד נלות טשך שלו לםי התיקץ אף אחר ריחתמה אםור רג״ל ואין רשאי דלך לבע״ם אחר כשהשכיר לא׳ בקנפ דדעוק*• אחר כתיבדי בטנקם. ערקלערונגען פון די ראשי תיבות נ״ח — נשאר חײב; ע״ד — על דבר; ע״י — על ידי; ע״ז — על זזע עכצש״ת — על בל צחז שלאתבוא; ע״ב—עלדי בפוםנם; ע״ט—על טי; פ״א — םרוםדי אחרמדי; קט״י — קוצו של יד; ר״ח — רואה חשבץ; שמ״א — שםונה אשנים; שט״ח — שטר חוב; ת״ק — תקנות קרל. אעט״, — אף על •׳־; אעם״כ — אף על טי כן; אב״ד — אב בות דץ; בע״ם—נעל מלאנה; בעה״ב—בעל הבית; ב״ת—נעל תקגדי; ג״ח — נבאי חרש; נ״נ — נם כן; נ״ג — שלשה נראש׳־ן; חד״א—חתינא דאיסוי־־א; ח״נ—חברא קדישא; ח״ו—חס ושלום; טוי״ת — םענות ותביעות; כה״י—בדיױם; כ״י — בתב״יד־; ^, לם״די — לםי הת׳יקץ;