Bleṭer far idisher demografye, sṭaṭisṭik un eḳonomiḳ · 1925-01-01 · Nummer 5 (15. Juni) - נומער 5 · p. [Seite]

27 צו דער נעשיכסע *ץ *לד. ק^גמסױע *ץ #נגדעסיטדלן 5 11 מ ו ד ע ה שפעו נא אחעו בנ־ ־שדאל י אחױ אשר שםעני בתמת לב דבר מאדדיכו לאסוד ולדבר םדד- על רבותיװ בעלי תתלמוד נ״ע, שאםרו לנו עבודת שדות הגים בחוצה לארץ עד שדברים כאלו אשד אין בד-ם םםש ױכלו עשות רושם אצל הםמשלה ד-נבוה יר״ה״ בגלל זה אנחגו ד-חתוםים םמד- םצאנו את עצמינו םחויבים בחױב נדיל״ לדגיד לבית יעקב דבר אם־/ הנובע םמעיכי תודתנו הקדושה• — ואם ^מנפ לאנשי בריתיגו העוםקיס בתלםוד נגלה ונדדע כי לא כן הוא בי םלבד אשד ל׳א נבעא בתלםוד שום שםץ דבר איםור כזד, אף ןי נהםוך הוא כי םצינו בתלםוד רבותיט אםואאים הקדושים אשד הױ בחוצד- לארץ הױ להם קרקעות שדות וכרמים, ועבדו בעצטם אף בשכידות םועד ישראל, אף נם נאמר וגשנה םעמים רבות שד-ישדאלים בועצה לארץ ױכלו לעבוד עבזדת האדםה בל השנים פבלי הםםק אף בשנה השביעית, ואין עליהם חױב תרוםות וםעשרוה, סה שאין כן באדץ ישראל, הכל כאשד יבואר למםה ן אולם לםען יפודםם הדבר בץ ההמון ולא יהיה לנו שםץ תלונה םהםמשלה הנבוה יד״ה אשר אנחנו חוסים בצלם וחוםםים עלינו בחםדם בל הימים אםרנו דגה נביא דברינו בזה בהזכיד אף מקצת מן ד-םקצת םאמרי התלםוד, םלבד אשר נם בתנ״ך פבואו־, בםלכים (א׳ י״ט) נאמ־ על אלישע הנביא והוא חודש בשנים עשד צמדים, כו׳, ידמיה הנביא (כ״ט) אל דגולים בבלה בנו בתים כר ונטעו כרמים כר ודרשו את שלום העױ־ אשד דגליתי אתכם כר כי בשלוםה יהיד- לבם שלום, אף נם במאם־■ התלמוד נראה ונגלה לעין כל מלבד שלא הרחיקו עבודת האדםה כמאםרם (בסש׳ םועד קטן ם״א ום״ב) םעשים באםודאים בעצומם, רב הוה ליה חצדא כו׳ בםועד נו׳, ונם אריסים וחכירים רשאים לעבוד בםועד ושארי ענינים כרוםד, (בבבא בתחא ה׳ ע״א) רבינא ד.ױ לו שדות, רוגיא אקםיה כר, (בקידושין נ״ו ע״א) ד׳ נידל הוה ליה ארעא כר, וכהנה וכדגה רבו םלםםר ולבאר ודק ראשי דברים הזכרנו, וכולם הױ בחוצה לארץ, אף נם םצינו לדב חביבות הענין הזהידו וקירבו אל השכל להלהיב ולהרהיב נםשות אחינו בני ישראל לזד, םאםד (בםדרש ב״ר םט״ז) בשעה שהיה אברהם אבעו מהלך ראה אנשים אוכלים ושותים וםוחזץ אםר הלואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת כיק שדאה אותם עוסקץ בגיכוש בשעת דגיכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהא לי חלק בארץ הזאת, בתלםוד (ברכות ל״ה ע״ב) רבא אםר לתלמידױ לא תתחזו קםאי בױםי ניפן ותשדי כו׳ וטידש״י שאו זםן הקציד והאםיף דדיכות דגתות והכדים כו׳ ױהיה לבם םנד כל השנה לעבודת ד׳ כי ימו בשני החדשים האלו םרף לבני ביתפ (םגהדרץ נ״ח ע״ב> דיש לקיש אםר מאי דכתיב עובד ארםתו ישבע לחם אם עושה עצמו אדם כעבד ישבע לחם כו׳ וםירש״י כעבר לאדםה לעסוק בה תםיד לתרישד״ והשקאה וניכוש ועידוד, מאמר (יבמות ם״נ ע״א) זדע ולא תזבץ תבואה םהשוק אע״נ רכי הרױ נינהו. בו׳. ושם ר׳ אלעזר אמר כל שאין לו קרקע אינ־ אדם שנאם השמים כו׳ והארץ נתךלבני אדב נם םאטרם (גיקרא רבה םכ״ב) על םםוק ױדדי מאנױתיהם כו׳ על הארץ יעםודו. וכי אץ אנו ױדעים שעל הארץ הױ עוסדים, אלא הױ ששקעה םסױת א׳ בים ױש לו כךקע על ר-ארץ יעםוד ואם אין לו ק־־קע אין לך הבל נדול מזד, דגד- רואים אנחנו מבעלי התלםוד אם שהױ כולם נדולי הםעלה ובלי םםק הױ לםגיהם דרכי םרנסד, עכ״ז לאשר עיניהם השכילו חחאו אשר אין טוב לאדם לתבלית כ״א לעטול ולטרוח בעבודת האדמה ולדגות םיניע כטױ במאמר הכתוב ־ניע כםיך כי תאבל אשױך וםוב לך׳ עבודה זו לא היתה םעולם בזױה ושםלה ח״ו, זולת היה איזו אונס וםניעה אשד עזבו אחב״י העבודה הזאת, וכעת אימ־ דגריל ד עםנו לחםות תחת בנםי אדונינו החםד הקד״ה ושרי הםםשלד, הנרולים החםצים בהצלחתינו ולקרב אחב״י לםלאכת עטדת אדםד- להחױת גםשם ולהמציא טרף חוקם ומי ביתם באמונה ובכבוד, םי למי אשר לו באפשדות לדגיע לעבודה זו, םר-האוי בי יטרח רשתדל בדצק טוב בכל נוםו וםאודו לדגיע לאושד והצלחה החא ובגי ביתו בזד- ובבא, ױד-י׳ לחן ולחםד בעיני הםמשלה דגבח־- להטיב■ עםו כיד ד׳ הטובה עליהם, ודגדי אחרי הודענו את כל אלה דגה םהראוי ומחױיב לנל רב ומורד- לפרםם ד׳דברים בםרםום רב, איש לםי שכלו ימעים הדברים בנועם אמרים לעודד בלב אחינו בני ישדאל רצון וחשק נס־־ץ לערורת דיאדמד, ו^־-ם־ר תלונת חנם םאםדי דךםינו ז״ל. אלה רברי בבוד הרב דגאכ״ד דםה בצירוף ױדדי םגולד- נכבדי׳ ימשכילי׳ מםודםמי׳ הבא־׳ עה״ח ױם ב׳ י״ד םבת חר״ב םה .דארשא. ד-ק׳ חײם דוד ז$ר,ן חום״ק דג״ל ד.ק יצחק מװאדקא, הק׳ ישעיה בר״ם םושקאננ שלםד- זלמן םיזנר, יעקב עםשםײן, זג רחין, הק״ יצחק םאיד בהדב מור״י ז״ל אלםר. '׳ הםשניחים דםה וועזענסליכע: פנ תזין, חײם ידנה י*נ*ש, אברהם בר״ם וױנאװער, יעקב םוגענדהןלד, חײם גרשון הןללע שםעלםערטרעםענדע: בעתש װילנער, יעקב בעדקזאהן, פאיר בערז$הן, ל. לעװענבערג, זלמן אברהםז$חן -