Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

193 תולדות משפחת הורוויץ י׳ ־7 נוחי נפש. דחן שם חסנסתו ע־ם נשמח שבחי תלוי סאת שארו(פראג ׳»דו) בלויח דגני עיר פיאג. ועוד על סםרים שונים. באחרית ימיו אוח לבלות שנותיו האחרונות עלי אדסות על אדסת קדש, דסע בשנת שפיא עירה ירושלם ובעיר הואת גםר את הסלאכח שעבר בה רבות בשנים. היא סדור ספרו היקר •שגי לוחות הבריח,, עד תוסח, לפרוח חרםתקאוח שהשתרגו עלו על *וארו גם פה, שהכריחוהו לנסי ע עירה פבייא, אשר פת בה בשנת ש •ץ (עפורי העכורה ע׳ 134 ונפי עפרת הלוים). פספייו הכי נכבד הוא חסי שליה שנדפס בפעם הראשונה ב א ם ד בשנת חים- עיי בנו ם־ שכחי ש עם פ ל, ופאז עד היום זכהלפהדורות רבות, וכבבת עין יבזנרוהו. אף יכבדוהו ויוקירו חין ערכו באר,לי התורה והתעודה. ד) הרב ם׳ שבתי שעפפל הוא נן הרב ם׳ עקיבא (חניל סיפן כ׳ אוח ב), דחבר ס׳ שפע םל. הפחובל פרוב ספרי הקבלה כפו ס׳ יזדרח, הוחר, פרדס ועוד. להאיר נתיב ואור בפקופות אשר ערפל חתולחן, ושארו הרב 0׳ פייבל חתן הנים ישעיה ח ו ר ו ו י ץ, הביאו החח ככבש הדפום בעיר הענא בשנת ש ב ע. ועליו יחנו הסכפוח חכפי הדור ההוא, ובתוכם הרב ם׳ שלפה אפרים לונפשיץ האבדיק פראג. אח ספרו השני נשפת שבתיהלוי הדפים בעיר פראג כשנת שעיו ושניהם חביבים פאר פיודעי חין. ה) ואלה תולדות הרב ם׳ יעקב (חניל סימן נ׳ אות אי): א) הרב ם׳ י ש ר א ל שהיה אכדיק אוברניק, רסכים בוער גגיק בשנת תיו עים נחלת יעקב מליצות (אמיד תייב); ב) הרב ם׳ פשה, שהיה נשיא בארץ ישראל (בהקדמת סי אפרוח פהורות על תר,לים). ו) בני הרב ם׳ ישעיה (הניל מיפן ג׳ אות בי) הם: א) הרב 0׳ שבתי ש עם ט ל גולר סביב לשנת שין כנראה כעיר לבוב. בנעוריו לפר בישיבת הרב ם׳ שלפה אפרים לונטשיץ בפראג. בשנת השפנה עשרה ליפי חייו נשא את בת הרב ם׳ משח חריף פלבוב לאשר" וחכמי העיר הואת חתמו עפו ביחד על פסקי דינים (השוה שדת איתן האזרחי סימן ייט). ובשנת ששיא פגות לדרשן קבוע ומרץ בעיר פראג אחרי שש שנים נתקבל לרב העיר פיוררא. ובשנת שציב לקח אחרי כבוד לכהן פאר בעיר ואם בישראל קהלת פשאים, העיר אשר אביו עפר לפנים בראשה, ובה-פצא את שאהבה נפשו. תורהוחכפה. וככל פאפצי כחו השתדל ויסד חברות לתועלת המון העם. להכינם באורי התפלות והפיוטים. ולהדריכם להעפיק כששוטי הפקראוח, כי תכלית שנאה שנא אח הפלפול העקום. וכל מגפתו היחח להדפו ולבערו(השוה הקדפת ווי העפודים). בשנת חיג נתקבל לרב העיר פוזנא, דסכים שם בשנת חיה על הדפסת חס׳ שפחי כחן על ירד (קראקא חיו), ועוד על ספרים רבים. לרגל החלאות האיומות בשנות תיח—ט׳ חבר סליחות(השוה לקורות הגזרות היא ע׳ 11), ובשנת תיט צרף אל ספר אביו שליח, את ספרו ווי העמודים שהוא מרגליות טובה בספרותנו. כן כתב צואה לבניו, ונדפסה בסוף הס׳ יש נוחלין (אמיד חסיא). פעיר פוונא נתעלה לרב העיר ווינא, וגם שם הרביץ חורה עד יופו האחרון כשנח ת־ך, ואלה דבף מצבתו(פראנקל, איגשריסטען):