Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

135 קורות היהודים בנרמניא אשר בו הוכיח כי הוכח היא על De Tolerantia Religionum, 1669 V08si8che Zeitung, .היחםSהמושלים להרשות כל הדתות לעמד אוו א 23. Oct. 1881. סורי המשפטים בבית הספר הגכוה באלטדארף השיט על השאלה, אס מותר לגמדים לעשות מלאכה בשביל היהודים בעם חשבת ני סותי הוא. מסגי כי אף חנטי חרץ מאומות דא אמרו ני כל בני אדם בשר אחר הם והנוצרים *ריבים לעשות עם היהודים .מוכח וחסר רחמים מדקה■ למק יתנ*רו ומלבד זה הם אזרחי Beck: Tract&tus de juribus .(1696) cives imperii המלוכה Judaeorum, 1731, p. 168 et seq. .מלבד הסבלנות הזאת עשתה היהדות רושם על אמה נמרים אשר התגיירו נערה בת י״ח שנח טנירנבעיג התגיירה בשנון 1620 וניתנה Hatzold אורסולא Soden: Krigsu. Sittengeschichte der Reichs- במאסר שגה תמימה stadt Nürnberg. Erlangen, 1860, II, 55—61. ממר סרומעסמאנמי' אשר התגייר נחנק ונשרף על קידוש Anthoine ניקלם Allg. Zeitg. d. Judt. 1894, p. 42 et 8eq. .(1632) השם בגענף באונגריא רבו חאונימרים (מאמיני האחדות) אשר שמרו את השבח והחוק נתן לחם את החרות לקיים את משסמיחם (1638). משה בן אברהם אבינו אשר נםי הקבלה היה נמרי סניקאלסבורג חיה מרםים כאסשמרדם ובהאללע בסוף חמאה Steinschneider: Cat. Bodl. Nr. 6414, 8832. Freudenthal: .pn Aus der Heimat Moses Mendelssohns, pp. 175—188. Mittheilungen zur jüdischen Volkskunde, Neue Folge, II, 1, p. 7—8. תאות הנמרים לספרות היהודית אשר גדלה מתחלת הרעםורם*יון סגתח בפרט להקבלה אשר בספרותה קוו הנמרים לגמוא ראיות מאמתות אח אמונתם ובשביל כך תמט הדפסת ספרים כאשר כמאנו בעיר וולצכאך אשר שם נתן התנם קייסמיאן אויגוסט תחלה לנמרי ואחרי כן ליהודי פראג וגמשי ווינא הרשות להרסים ספרים (1670) ומחם חיה ספר הזהר (1684). אך לא הקבלה לבדח הסבה את לב השרים למונח רק נם תאותם לחרטת מחית איצם עיי מלאכת הדפום ועשית הנייר. כן היה בדיהרנפורט קרוב לברעסלויא (1687) ובווילהערמסדארף קרוב לניישטאדט, Weinberg: Die hebr. Druckereien in בייערן ועוד במגמות אחרים Sulzbach, Jahrbuch der jüd. liter. Gesellschaft, Frankfurt a. M. 1903. השינוי היותר רשום בנמב היהודים בעת ההיא נעשה די .יהודי הומר*. המלחמה הריקה את אמרות חמלוטת וכל השרים השתדלו לאסוף חילות למען יחיה להם •חיל עופר• ולזה חיו צריכים לטמון הרבה. היהודים העשירים אשר לפגים חיו מלוים על משכונות עתה נהיו לבנקירים גדולים והם נמצאים בכל חצרות מלכים ושרע הקורפירסט אויגוסט מזאכסק נבחר למלך פולין. לנשיאותו החדשה חיה צריך לממון הרבה. לכן קיא ליששכר בער בן יהודה ליב הלוי הנקרא בין הגרמנים 1661 — 1730) Ilerend Lehmann) אל חצרו לררעסדען אשר משם גורשו היהודים כסאתים שנח ולמרות כל מחאות הדרוגים לא לבד החזיק בו