Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

f ספר עריות שחבר פלפלא חדיפא החכם הכולל כהריר םשה בשייצי ניע שנקטף בלא יומו ועתו. ספר יהודה מטה האלהים הלטת עריות אמר טשה בן אליהו בשייצי יצ*ו ההולך נץ'העוםרים. בפלקט שבלים אחרי הקוצרים. ובםאסף עוללות אחרי הבוצרים. שבל' התורה ועוללות המדמה. לתשם במיסה. ולטחנם בריחי החכמה. לכברה ולנקות סולח סחוך מסולת. עירה לגמשי בעודי בימי חלדי לצאת חמשי. מן ישאר נמשי רעבה ושוקקה. מקה ומבוקח ומבולקה מעצלותה ועצבות עומתה אחרי שיש לאל יוה. דדעת שהאדם נברא בתכלית השליטות. ודעתו היתד. קשורה בעליונים. כי מלם קדיש עליון נברא ובנללו קשר התחתוניות לתלמיות של מעלה. וגולות העליות השמיע לנולוח התחתוניות. והצגורות הציק מטה והצמידם והמתילם בץ הגולות רבתי,* וישמעו את קול ה׳ אלהיט מתהלך בגן. והיות שסלף האדם דרט לתאות חכו. גרשוהו מהםתמח בנחלת ה׳ מן ישלח יח ולקח נס מעץ החיים ואכל וחי לעולם ואו נסתלקו העליונים למעלה ונשתברו הצנורות מחדלו גולות העליות. להשמיע למלוח התחתוניות. דבושו התחתוניות ני חדלו מי שמע עליץ רכשו. ומנהע אץ לעבוד את האדמה ני ח׳ אמר לשבץ בערסל וחחשףי עץ הארץ כי® עץ אץ להביטה. עד מאו אב וראש הנביאים ותק הצמרות ומשתי* המים העליונים לחות צמאונינו. להחיות נמשמ. ולמינך נקבע nrs דנתי׳* ועשו לי מקדש ושכנתי בחובם ונאמי» עלית למרום שמת שבי לקחת מתנות בארם. ועם* היות שהאדם סלף את דרנו שנברא בתכלית השלמות מבלי טמף דנתי•» בל ימי אדם אשר חי כי בל ימיו חמ בבריאות וחיות ולמינך נאמר מ אשר חי ולא נאמר בן לאיש אחריו כי בלם מטיסה סרוחה ומסיני כסף גמאם ביש וקל וחוסר חמלר נעיר מרא שצריך לשמור רגלו מן ילכד ברשת וו טמץ. על כן יסמור צעדיו מן ימעח קרסולמ. וראוי שיחיה הארס צטע מלבקש מתר מרי שמשמעו רעב ומרעיכו שבע ואמר שלטה הנחכם סבל אדם?n־,h לא תשבע עץ לראות כי הצדיק עיניו בראשו לאטל ולשמע נמשו בדבר משוער מה לקיומה עד עוברו את נשר רעועה הבמיה על ים זועמת. ולאחוז מעקה אשר הושם ליד 1ימינה עד עברו ממנה אח מער ימק לראות יה בארץ החיים הנצחיים ני הצדיק צדקתו יענוע ולא יענהו. כי אם יטה לצד שמאלה הרעוע a) בראטית ג׳, n׳. B (b מוסיןו: את. B (c חסר: כי עין אין לתביטח. עד בואו אב וואט חנכיאיס ותקן חמורות. d) טסות כיח/ ח׳. •) תחלים ס״ח, י*ט. B (f ואס. g) בראטיח ח׳/ ח׳. h) קחלח א׳) ח׳. 0 B לער.