Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

41 קורות היהודים בגרמניא V ורע חמנאח ומאח בלי ספק עיווה «•י. ורגלים לדבר ט נהרגו יהודים ממונו בהקנח ועד המסרים נסיינץ אמר גסרו ט הורג יהודי או גוי [אינו סאסין במצריות] יתעב כרתות הקיסר לודוויג הג׳ נתן חוק כי היהודים הסוחרים לא ימלטו ני אם אח הסכם הקעוב .נאמר היה חסיד טסי המלטם הקדסוגים׳ (לערך 900). סדה למדנו ני כיסים האלה החלו ההסונים להתנפל על היהודים ולגזול רטמם 52 .Aronius, p. וראיה אחרת על זאת נסצאת באגרת אמר נתב האסיםיור לין(Leo) הז׳ אל ההגמון בסייגץ אמר בה נתן רמות לגו־מ את היהודים אם לא יסית את דחם (9 —937) (54 .Aronius, p). כאסח סזואנז בהסקורות סאורעוח כאלה! אף ט הקיפי אוססו חב׳ גמה חסד על היהודי קלוגיסום כאיסליא אמר הטלו טנפול בידי אויביו הערביים כתתו לו את סוסו. אולי קלוניסום הזח הוא אבי הסמםחח הרסה אמר ססנה תנאו הסייסנים חאמננזים(,Zeitschrift fUr d. Gesch. d. Juden in Deutschlad .1, 157 et seq). איזה רדיםוח היתרים אמר ימסרו טתבי העתים נראין כברויות, אכל בלי סםק היו רדיסות נסקוסות אחדים כסו בסיינץ במנת 1012 אמר עליה קונן ר׳ מסעוןכר תנחק.ועםיי המערת גרעין(.Graetz: Gesch. V. 338, 472, 3. eä 174 .Zunz: Synag. Poesie, p). היתח חסכה ט המסר Wezelin אמר כהן נוחו ר אחד המרים התגייר וע*ז קצף הסלך היינריך הב׳ על היהודים. עקבות הרדיפות האלה נודעו סחוך מני מסרי חיות אמר ניחנו זד חסלך היינריך חד׳ ליהודי מפירא (Speier) וליהודי ווירסיימא (Worms). הראמון ניתן בייט 'פיברואר 1090 ועדיו ראמי העדה חם בץ הפייטנים הידועים יהודה בן קלוניטום, מד ק טמולם וטמח בן יקותיאל. המני אמר לא נודע זסנו ניחן עפיי המערה במגה ההיא. תאמון תא סזוייף קצת בהוספות אמר נוספו בסאה חייד וחמני נססר בחרת. מגי המטרים האלה הם חתקים הראמונים אמר ניתנו לסדר את סצב יהודי גרסניא. היתרים חם תחת סחסח הקיסר אמר נתן לחם חרות הססחר במלא רחבי המסמלת והזמח לקנות ומחת מחת ועבדים. בץ סמלח ידם נזכר כפרט חלוף חסטבעוח וססחר סמי הרפואה. עסק הצבורי מל הקהל ודיני יתוי עם חברו נסדרים עפיי דיני תרח ודיני יתדי עם גוי זדי תקי הנתבע. לכן אם יתדי הוא תתבע לא ימל חתבע לכוסו לראיות עפיי סלחסת הכינים או בסים רותחים ובברזל סלובן. רק ימבע היהודי עם*י p תרה. אס נסצא דבר גזול תחת יד יתרי ימנע ננסח קנה את החפץ והנגזל ימלם לו את הסחיר ותא עם*י תקנח מוק בדיני חזיל [טק קט׳יו א׳]. אלה אמר יסדו אח ילדי היתרים באונם יענמו עונמ כסף וכן אלה אמר יזרקו סים על ראמי עבדיהם יענמו עונמ כסף. וסוד. לסתו ני הרדיפות אמר סחם סבלו היהודים חיו דבר רגיל. Zeitschrift für Gesch. d. Juden in .Deutschland I, 137 ff ובקיצור: 77—71 .Aronius, pp, הסחסח חזה אף ני ניחן בתתם דסלך היה סחסח מזב כי טרם עברו ממ מנים וחסלך חיה באיטליא תנא נוסעי הצלב פמס על;רסניא הסערביח ויתנפלו על היתרים בכל ערי חסתז חזה ויהרגו בהם הרג וימללו מלל (גזרת תחגץ, 1096). חקחלוח אמר סבלו החלאות המראות היו