Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

1 /S r■ קורות הירדדים בגרמניא. סאת טרוטעסור ג׳ דייטש נסינסינגאט*. השם גרסניא חח» חוא בספרות רעכריוו בי סלפנים ואף חיום נקרא הארץ אשכנז על שם הכתוב (בראשית יי ג׳): .בגי גסר אשטז וריסת ותוגרסח׳ ואסרו בגסרא (יומא י׳ א׳; ירושלמי סגלח ע*א בי): .גפר זח גרססיאי ובסדח» רבות (0׳ לץ) ר׳ ברכיה סירש את כני גטו• אשר בטרם אשכנז .גרטניקש• כלוטו־ שבסי הנרסנים. וטמאה התשיעית והלאה גגתנא השם הזה מיוחס לגרמים כסו בסדר רב עטרם. גיוטסץ, באגרת רב חסדאי לטלך המזה בפירוש רב סעדיא לדניאל (ז׳ ח׳) ואס יש ספקות זיוף במקורות ההם. אץ ספק כי טיסות רב האי גאון כסאה היש (שרת שערי «דק ט׳ זדס) השתמשו הטפרים כשם אשכנז כסו כימי לגרמנים (ראה: «ונץ: ריטוט, «ד 66; הרכבי: מאסף נדחים, «ד א׳ ץ׳). טזגד האחד קשה הוא לפרש מ עוד בטאה חייג ר׳ מאיר רזטגבורג בהזכירו טלה גרמנית יאטו* עליה ט היא בשפת כגק (שרה טחרים רוסנבורג די םקי«י נרדפים, ט׳ ח׳). בדברנו על גרסניא נדבר על הפלטת כאשר היא עתה כי נשתנתה «ורתח חגיוגרטח חרבה ברבות העתים ועתה כוללת חש איזה טדינות אשר נחשט לפנים למדינות פולוניא ום«ד אחר י׳» הרבה טדימתאשר חיו חלקי פלטת גרטניא העתיקה אשר עתה נחשט לאוסטריא לשווייץ או חם טטשלוח שולטות בע«םן בלוקסמבורג והולנד. רק בחטשך חחיסטוריא העתיקה נדבר גס עליהם. תחלת הישוב. חישוב היותר קדסץ של היהודים בנרמנש היה בדר קולוניא (Cöln, Cologne) אשר גתיסדה די טחנה מלחם ה של הרוסיים. בשנת 321 «וח הקיסר קונטטנטץ ט חובה חש על היהודים לשאת בעול ח«בור עם כל יושבי העיר ולקבל טנד שוטרי חדר (decurio). לא מדע לנמן אס חיה ישוב זח ארעי או קבוע. מנד האחד נראה ט חיה ארעי ט סחעת החש עד חטאה העשירית. משך שש סאות שנח לא מצאנו זכר לישוב קבע של יהודי, גס יש רגלים לדבר ט היהודים אשר חיו מחרים ובסרט טהרי עבדים באו למחנות האלה לדגלי מסחרם וישט שם זמן רב. ם«ד האחר נראח ט הישוב היה קבוע כי קונסטנטץ בחוקיו ידבר גם על .כהני היהודים• בקולונש דחן להם הנחה מהטסים. עכ״ס לא שמעט פישוט היהודים