Haḳedem · 1909-03-01 · 1/2 (März-Juni 1909) · p. [Seite]

א. ש. החצברג 24 ו p: * *יהא זח מסרק עציו ומציל פ׳צחנו ש9* חכרו ^ונוג^ דמי עציז סחו ך סעחנו.1) בערי סושב ישראל היו חנוני פשתן שבכל עיי מתאגדים לאגדות מיוחדות, כנראה לפקח על עניני עסקם הכללי וגם חיו סשתתפים נפעם בםע0 בסעודותיהם*). אבל נס לבני העמים היו חנויות לממכר פשתן, טחוד בבית שא(, אשר כנראה חרט כני עמנו לכא אתם כמשא ומתן. המנונים האלה השתמשו ננשותיחם, וביחוד בכטחיהם היפות לעשותן למונרות כלי פשתן בחנרוחיחם, למק ימשכו הקונים אחריהן. ט מוח עמנו היו לחומות גם אז אחרי הלבשה יקרה, ועל כן היו בני ישראל מתאדם לכלי פשתן'); ביהוד חיו להומוח אחרי בגט פשתן מגחצץ, בנות ישראל שבארץ ישראל4). וכלי פשתן חיו קשים לקטתם מוחים לאבדם5), מראו חכמי הדור, מנהיגי ישראל אז, פחנה גדולח במעמד מוסר העם ונצניעוחו, בקטחו כלי פשתן מבטח העמים האלה יעירו על זח למוסר אח אוני בני עמם מניעו את תוכחתם בסגטגס המפרסם, לצייר את קלקולי כני תרם, כאלו נעשו דוגמתם גס לפנים והביאו, לידי תוצאות רעות וקשוח; גם הפעם צירו כאלו נתעו בני עמט במדבר אחרי בטח מואב בשמים רק בגלל שהיו אלה מוטות כלי פשתן וחמשכנח אח הקונים אחריהן, בראשוגח על ידי שהיו מציעות אח מסטן בסחיר פחות, ואחר כן לנחם נתזטתיהן, עד שכפרו אלה באלחי ישראל להשתהות לאליליחן*). בכלל היה המשא והמתן עם סוחרי הטיס עובדי האלילים, סגדר אז בחקי דת שונים; גם בית שאן זו, אשר השפיעה אז אח הפשתן המבחרח במינה, היתה עיר שיש בה ע־ז׳ אשר תונח חיה אסור במשא ובמתן לישראל, אולם כנראה מפגי חשיטח פרי הענדטת של העיר הזאת לסוחרי ישראל הקלו אח חנה ואסח בה רק אח חחטיות הטעטחח (טרד ובהרס), אשר חלק מהכנסתן חיה מקדש לע־ז, אך את יתר התמות שבעיר התירו7). 1) ווים׳ ביק »«י, טכ׳יו, *) ירח»׳ »אח »"א דט״ו: תנותא דנוחנא׳ תות לחון גופות (אס«ח, אגדות) אסר•: פת אגן אכלי! •ופא רין. •) סנתד׳ קיו ודא. י) נ*ים כפאי פ*פתן? תני רב מגא» כבכל בבגדי גבעונין, בארץ ישראל בנגר• »*תן בגהגין (»סחים ק׳׳ט עיא). *) אבות דר״ג »כיח. •) סנחד׳ קיו ע*א. בפדביר »*כ: הסגנון *ל הגיור חבולט ותבהיר מראת, כ• כל הדברים חאלת נלקחו פחפגיאות חתית ואך נתלו בדור חטדבר ונאסרו ל»י גרן ח*עח, כי לא סגאנו, אשר דור חטדבר חית לחום אחרי כלי סעתן דוקא, ביתור גראח ואת טחרגאת הדברים בבסדכיר, כ• בנוח פואב הגיעו ל»ני כתור• ישראל כלי »שתן הבאות ט כ י ת שא!, אשד בודאי עור לא חיו בדור הפרבר, חוקנח אופרת לו ביותר וחילדח ב»חוח" בירוש׳ סנחד׳ »*ו דכ״ח ע" ד נפגא תס»ור תות בעגפו ושם נפגא: »פיני כסניף במקום »כלי »שתף שבבבל• ובבפרביה כנראח תשתסשו בגיור חוח בעגטו לחיביח את בני דורם כל אחד בטקופו בדבר שהיו »רוגים בו. כמקום אתר כקנית כלי »שתן פיר חנוניות סכנות העפים וכשני — כסיני בסנין, דברינו אלת פתחוקים לודאי גפור על »• הערת השנית, אשר בת נראח ופתברר, כי דברי מוסרם אלת חיו סבונים «ד קנית »שחן ם ב י ח שאן, אשר חיתח עיר שיש בת עיי והעם תיו »חץ בתפשא והפתן אתוג ואחר• שלא יכלו לעכב כיד• העם כטעשתו יה סכת חחלכיא באו עליו טכח חחנדח וחטילו עליו איפת של ח»דעח גגיעוחו אשר חיחח נכבדת בעיני העם ככל ופן. ז) עיר שיש בת עיו ותיו הנחות סעוטרות ושאינן טעוטרות, ות חית פעשח כבית שאן