Haḳedem
- Journal
- Haḳedem
- Volume
- II (1908)
- Issue
- 3/4 (25. September/Dezember 1908)
- Date
- 1908-09-25
- Page
- [Seite] (sequence 108)
- Language
- German, Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4869944-6026861-6026924--0710-4870674- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
רעיא חגרא ועזי רהטן, אביב חוטרא מילי^ואבי דרא חושבגאי,""). מה הצאן כל מקום שהרועה מנהיגה, שט "נמשכתמי״ב). בזמן שהרועה תועה, הצאן תועה אחריו 1"*P־). אם אין גדיים אין תישים, אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין תעה, אם אין רועה אין עולסמי״י). לרועה שהוא עומד וטכיט בצאגומי""). מה הצאן מתפזרה והרועה מכגסהיזי״י). לית תורא עגישא ער דברתא כעיטאמ״״י). ן כל אלה מבררים! לגו, ער כסה היו מצוים אצל מרעה צאן ועד כמה עסקו בתרבות הכבשים) והצמר. _ fK נ״ב ע׳א• P*"״ שבת ל׳יב ע״א• P*":| שמו״ר כ״ד•?י"0 פדר״א פמ׳יב?*"י• •תש• הגמד, פ"•■ ה״ב• ב״ר פמ״ב• מכילתא פ׳ בא• P*"״ ב״ר ד׳• P*"״ תנחומא בשיח מיץ• 1'"*P ב״ר תש פ״פ• תקינים והספות בפנים: בעמוד 61 בשדרה 8 מלמעלה אחת הפלד. נקד׳ צ״ל: איסרא ושומא ’*יי,)• בעסוד 62 בשורה 4 סלסעלה אחרי המלח •וסו *"ל: את מחיר האיל!1גבי אשם חעריבו לא פחות משני סלעים ם״ז,)• בעמוד 62 בשורה 21 מלמעלה מיותרות השלש המלות הראשונות: לחיב בראשית חגו• בעמוד 76 בשורה 1 מלמעלה אחד ועיון קמ״ד ותל: ומקל היה בידם וב״ם נד׳א ע"א)• והיו להם גם סבות רועים מיחדות קט״יי). מאבלם היה גס מאד וא-ל! w ב^בים קם*ד b) , בעמוד 76 בשורה 9 :!למעלה אחת ועיון קנתה ותל: והרועים הבחנים חיו חשודים בהטלת מום בבכודיהם קמ״ח«). תקונים והוספות בהערות: בעמוד 62 בשורה 13 מלמטה ותל: י״ג,) פירוש כבש רעב ובחוש שאין לו בל ערך• עיין תמורה ב״ט עיא ובפירוש רש"• שם• גם בימינו הוא נודע בשמו זה• בעמוד 62 בשורה 10 מלמטה אחר המלה הפלגס ותל! ובן בחולין כ״ג ע״א: האומר דרי עלי עולת בחמד. נע האיל או סן הכבש והביא פיגס מהו• סבל המקומות האלה נראה בי היה זה שם מלאכותי נודע אצל» בעמוד 62 בשורה 8 מלמטה: 0"י,) בתתות ו• ו• וע״ן בגמרא שס דף בת בעמוד 69 בסוף הערח נ״ו: אח״ב נעאתי לרדב״ו בפירושו ליה״ח הלכות בכותם פ׳"• סה״ו אומר ג״ב: ופירוש שוטף שמעביר אותן בנהר ליפות! וזעמר נתלש מהם• בעמוד 73 נשמטה העדה T'P,) ותל: ע״ן ע״ז פ״א׳ ם׳׳ו ובגמרא שס ט׳ץ ע״א ובי ובירוש׳ שם ה״ו שמתקשים בדבר מקוד המנהג של אסור מסבר בהמה דקה לגברי! ואפשר הטעם האמת׳ הוא בשביל שלא לדלדל את רכוש העם בבתים׳ בשדות;ובצאן באשר דרשו שם: לא תחנם. לא תתן לחם חניה בארץ׳ עי״ש ותם שאי; מוברק להם שדה בשביל שהוא מצו• להתברך סתובו• - הטעם הזה בעצמו הלא נמצא גם בצאן שהוא מצוי להתברך מתוכו• בעמוד 76 לפני הציק קם»ך, ןתל; קמד«) ססחא׳ ע״ב•?®"יי•) חלה א• ח• בעמוד 76 לפג• הציק קמ״ט צ״ל: 0P"״,) בבורות פ״ח׳ מ״ד• ו