Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

49 עניני□ שוני□ הנוגעים לתקופת הגאונים (עזרא ב׳ ס* *ב) ויגאלו מן הבהנהי). ע; גבי ג תן ר׳־ל על גבינת גוי טשם כליהן משם שחיטתן משם חלב גוי משם גלוי סשם תערובת בהמה טמאה2) [דף א׳ ע״ב] משם חלב [גוי] מפגי שאסרו חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אסור בהגייה3) ר״ל כי החלב אשר יחלבו הגוי בכלי ישראל ולא יהיה [ישראל] עומד על גביו אסור לעשות בו סחורה4) ועל אחת כמה וכסה אסורה אכילתו ומשם שהוא מגולה כי חכסיגו אסרו ג׳ דברים אם הם מגולים והם המים יהיץ והחלב5). על יינן משם מגעו שלגוי עושה יין נסך משם מרפסן סשם קגקניהן משם עבודה זרה ר׳ל על יינו שלגוי משם הכנת הגוי ומשם מרפס רגליהם כי השם אמר לישראל (יחזקאל ליד י׳ט) וצאגי מרמס רגליכם תרעינה ומרפם רגליכם תשתינה6) והיין אשר ידרכו הגוים אסור עליגו ואף שוויו אסור ולא היין אשר יקדישוהו לאלהיהם בלבד כי אם גם היין אשר יזמיגיהו לשתייתם כמו שאמר בדניאל שתי פעסים (דגיאל א׳ ה׳ חי) וביין משתיו ומיין משתיו7). ואם נגע גוי ברבר מן היין שלגו אשר דרכנו אותו לנפשנו יהקרשנו אותו לשתייתגו נאסר עליגו ולזה תראה כי נשמר אותו שלא יגע בו ושלא יפשט ירו אליו ושלא יניחגו עמו ושיעור ההנחה עד כדי שיפתח את החבית ויגוף ותיגוב8) ולא יכיר בו וכל זה נקראהו יין נסך לא מפגי י) דיל כי?ישרש גאל יש מלבד הוראת טומאה ומאום עוד הוראת התרחק כמו שנאמר ויגאלו ריל נתרחקו p הכהונה. ’ן עי׳ ירושלמי □ה שורה האחרונה (ועוד תרומות ם'ה ע״ד וע״ז שם): גבינתן אמר רבי ירמיה חלב הגו• למה הוא אסור משום תערובת בהמה טמאה . . . רבי סימון בשם ריב׳ל חלב הנוי למה הוא אסור משוס גילוי. *) במשנתנו עיז עיב ט׳ו איתא: אלו דברים של גויס אסורץ ואץ איסור; איפור הנאד. חלב שחלבו גוי ואץ ישראל דואהו. ומי יודע א□ לא היתה נוסחא כנוסחת מחברנו גם לפני הגאונים כ• בתשובה שנדפסה עיי הרכבי בהגרן ד' 73 היה כתוב מהחלתו: אלו דברים שלגוים אסורץ ואיסורן איסור הנאה ובו', ואח*כ הוסיף הסופר ממעל השורה את המלה אץ, אולי מפני שראה □תירה לזר במשנתנו, ע׳ש הערה 29. *) בענץ סחורה בדברים טמאים עי' ירזש' שביעית פיד היד (דף ליו ע״ג שורר טין: כל דבר שאיסורו דית אסור לעשות בו סחורה וכל דבר ׳שאיסורו מדבריהן מותר לעשות בו סחורה (ועי' תשובות גאוני מזרח ומערב סי' ק*ח וציוני המויל שם וקרויס ביעוו׳ הצרפתית נ״ג 17). וכלל דומה לזה נמצא גס בתורת האסראם, עי׳ מה שהביא גולדציהר שם ם'ה 6 מדמירי: 1 Jl*3' «Jülצ SjJLc pyi (ר*ל אס האלהים •תעלה אסר דבר אסר גס שוויו היינו לעשות בו מחורה). *) הוא ממשנה תרומות פיח מ״ד. *1 כנראה חסר פה איזה דבר אשר מבואר על ידו הוצאת האסור מהכתוב ריחוקאל פה. ועי׳ פרקי דר״א פרק מ״ז: ד' אליעזר המודע• אזמר עמד פנחס והחדים על ישראל ... ב* אם מרפש רגלם שנאסר וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה וכוי ’) דיל מהכפלת אלו הדברים־ יש ללמוד שנאסרו ב׳ מיג• יץ אותו שמוכן להקרבה ואותו שמוכן אף לשתייה בעלמא. ועי׳ בבל• ע״ז ל״ו א': וביין משחיו בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יץ ואחד משתה שמן, והם הוציא: האסור א*כ מזה שכתוב משתיו בלשץ רבים. י) הרגום המלות הערביות בדיוק הוא: עד שיפתח את החבית ויסתמהו בטיט וייבש המיט, אבל אץ ספק כי רחפו פה נגד עיני הטהבר דברי המשגה ע״ז פיה ם'נ שיש להם כונה זאת. 4