Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

74 B. Koenigsberger. in Galiläa. Da nun nach B. Kama 80a R. Ismael (nach anderen Laa. und jer. Sota 9,10: 24a R. Simon שזורי) au$ dem oberen Galiläa stammte und ich einzelne תנא רבי רי״ש des Talmud an andrer Stelle i. N. des Bar Kappara fand, wären diese Beziehungen weiter zu untersuchen. Zu nennen sind auch z. B. תנא רבי שמואל und תנא רבי לוי (vgl. dazu z. B. Jj>ma 24 a: ובן תני לוי כמתניתיה, B. bathra 42b ob: [אבות רשמואל ולוי חנו [רש׳י :במתני׳, jer. B. bathra X, 5 (17 c unt: תנה בכתיסת רבי לוי und dazu ib. IV, 4 (14 c): אר׳־י זנה איימתיה מרבית לוי und b. Kidd. 76 *>: ובן תני ר״ש בה בקידושי דבי ליי בירושלים, ebenso B. bathra 52 י> und Comm. des RSbM dazu (anders allerdings bei R. Gerschom), auch ScheSltoth 139 § פ' מסעי; sowie z. B. jer. B. Kama V, 1 [4 d]: א*ר לקיש כל אילץ שטועתא דלוי אינץ; so auch Chull. 56 a (57a): והתני לוי; vielleicht gehört hierher auch Nidda 40a: דתני בר ליוואי; für jer. B. K. V Ende: א׳ר יוחנן ואנא ראייתיתיה מן רבית לוי heisst es Kilaj. I, 6 [27 aj: רבר רליה p; zur Bedeutung des תנא דבי Vgl. noch bes. מצפה איתן im Wilnaer Talmud zu Schebuoth 5bj; ferner תנא רבי מנשה ,תנא דבי ר׳א בן יעקב u. a. (Sonstiges muss durch Vergleichung korrigiert werden; z. B. 8] בדבי ריב׳ז. Raschi] Erub. 19 a durch Sukk. 32 b: משוס ריבה.) Gründliche Biographen von Rabbi, Rab, Rabbah, Raba u. a. stehen leider noch aus. Auch eine Verarbeitung und Prüfung der mit ״) תנו רבנןes lernten unsre Weisen“), תנא ,תניא usw. eingeleiteten Zitate lohnte sich sehr (Tesch. hag., Lyck, nr. 58); was in Teschub. bageonim (ed. Harkavy) Nr. 218 steht (dort בריאתא für ברייתא), bedarf der Ergänzung. Dabei findet sich der hebr. Ausdruck משנה חיצונה (für ברייתא) nicht nur, wie H. bemerkt, in den Teschuboth hageonim (vgl. dazu auch denselben bei Hai Gaon im Aruch compl. 8. v. אפתק), sondern auch z. B. in Num. rabb. 18,21 zu Hohesl. 6,8, wo es heisst: ועלמות אץ מספר משנה חיצונה und wofür an der Parallelstelle (Schir rabb. 6,9 § 2) steht: ועלמות אץ מספר אין קץ לתוספות, und der Ausdruck לתוספות kommt im Singular für unsre תוספתא wiederholt im Kommentar des Hai Gaon zu Seder Taharoth vor. (S. dazu den Ausdruck תנא תוספאה': Ab. sar. 9 a und Emden dazu, sowie Rabb. Chananel, ib. 9b: לישאליה להאי תנא דסדר עולם רתני בתוספתא בסוף מם׳ שחיטת קדשים ובתלמוד א׳י במנלה. Ich erinnere mich, diesem Thema früher auch in J. Lewy’s Progr.-Arbeit ״Die Mischna des Abba Saul“ begegnet zu sein; leider steht sie mir augenblicklich