Haḳedem · 1908-03-15 · 1/2 (25. März/Juni 1908) · p. [Seite]

r / Einige slavieche Wörter in den Reeponsen des R. Israel Isserlin. 59 כאשכנז כי האי גיונא לכתיב כל שים וחניכה מפני קריאת הנוים ע״ש אמנם אתרי שפירשו התיספית והחיכורים דאפילי בשם המובהק לא צריכין לכתוב שגי השמות אלא כגון ביהודה וגליל ולא במקום אחר וכל שק בכנייים דכשר בדיעבד לכ״ע אפילו אי לא כתב שום כנוי דאין לדקדק בולי האי וכל שכן אם כותב בל שוס וחניכה רסני כהכי ויש לכתיב הבגד שקורץ בי היהודים דלעולם עיקר מפי. אמנם בעיירוות ונהרות שמשתנץ שמותיהן כץ יהודים לגיוים הכהמיים כזה צריך לדקדק אם לכתיב שניה׳ ושמעתי ש בפי־ א נ כותכץיהעיר בלשץ ביהמיש לא ידעתי האמת. נאם הק׳ והצעי׳ שבישראל. סימן דנ״א.: שלומך יסגא לחד אהובי עמיתי מהר׳ אליעזר יצ״ו אשר ררשתני אם יש לכתוב ר ע דיש בעיי״ן נראה רפשיטא שכך ביתבין כמו נעכל רעדל שענל שכל העולם כך טתבץ כעיי״ן ומאי רמספק׳ לך שבותבין את וזעיר בלשון כיהמיש הרעדיש נראה דא“צ! ריעדיש שקורץ בו האשכנזים אינו אלא לשון קצור מלשון הביהמי־דכך דרכן'של , הקהמיים להאריך המלה כלשונם בצ״י או בצ״א והה־א כתחילת התיבה נ״ב מתוספות ואריכות לשונם וכי האי גיונא הוי ממי« כחניכתו דקרוכה רעוה לשם דאפילו לכתחילה כשר בחניכה לבדו כזאת כדאיתא פרק השולח. נאם הקטן והצעיר שבישראל. Die Vermutung unsere Autors, R. Israel Isserlin, dass das anlautende ה in הרעדיש zum Stamme nicht angehört und dass die Böhmen nach den in der Aussprache des Tschechischen üblichen Dehnungen auch הרעריש anstatt רעריש sprechen, ist ganz verfehlt. Im böhmischen Worte hrudiiöe (Burgstelle, altslav. gradiite — castrum) ist eben das anlautende h kein Dehnungslaut (resp. Hauchlaut), sondern es gehört zur Wurzel wie das anlautende g im russischen zopofo und in dem gemeinslavischen zpadi — Stadt. Wie nun R. Israel Isserlin zu dieser Vermutung kam, befremdet uns gar nicht. Die jüdischen Autoren des Mittelalters pflegten in der Regel, wie schon A. Harkavy•) richtig bemerkt, die fremden Wörter entweder dem blossen Klaüge oder der Aussprache nach zu schreiben. ם»סן! נדחים (י S. 99 (No. 6). . ( v \ \