Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

*ברהס י^יהו הרבב, 164 לא אשים עליו כי אני ה׳ רופאך (שמות ט*ז ביו), ומטעם זה לפי דברי חדל גנז חוקיה ספר רפואית (ברמת רף י׳ עיא ופסחים רף נ״ו ע׳א) וכפירוש רשיי כדי שיבקשו בני אדם רחמים מהי. גם הקראים הקדמונים ובראשם עק אסרו להשתמש כרופאים ורפואות מטעם הכתוב כי אני ה׳ רופאו. י~ ובאור רס׳ג למלות ויעש כתנות עור בי ה׳ לא עשה להם בגדים גמורים כי אם נתן לאדם שכל ובינה למצוא בעצמי את הדברים הנצרכים לו למלבושים — הוא על פי דרך הגאון הנודע בהרחקת הגשמיות תכלית ההרחק כמו שהאריך בזה במאמר שני מם׳ האמינות והדעות. ומן הטעם הזה נראה לי נם p כי צדקה טסחת תרגום המלה ממנו בב׳י שלנו מנה (דיל בלשון יהיר נסתר, באחד האדם) מנוסחת רערנבירג מנא (בלשון רבים מדברים בעדם, כאחד מאתנו). וכבר נמצא בדבי־י חז*ל במכילתא רבשלח פ׳ ו׳ (מהדורת איש שלום דף ליג) ובבראשית רכה פב״א ועוד מקימות חלוקו רעות בבאור המלה ממנו. וכפי הנראה רמז לזה דונש בתשובותיו על רס׳ג (עמוד 36) שרס״ג ערבב שתי המלות שהכרתו שונה, ואם בן היא לא ירד לסוף רעת הגאק. וראה מזה רבי־י רא״ג באריכות בכרם חסר התשיעי עמוד 71—69 ובאורשריפט, ופינסקער במביא לנקוד האשירי כמקומות המצוינים במפתח. והראביע יכען דבריי כבאורו נגד רס’ג אף כי לא מכיל את שטו, ואמנם הגאון הלך בשטת אונקלוס המתרגם: יחידי בעלמא מיניה, וראה הערת רב׳־צ בערקאוויץ לזה הפסיק במחברתו לחם ושמלה ובם׳ סתשנן (יאיר) במקומו. וטדבריני המעטים האלה יראה הקורא עד כמה יש לנו לדקדק בתרגום הגאון, בראשונה להעמיד את הנוסחאות הישרות על מכונן, ואחרי כן לחריר אל.עומק בינתו בתרגומו. (המשך יבוא). תקודם ל״הקדם“ חוברת ג: 1) צר 110 שורה 7 מתחת בפגים קרא: הטיב (בטקום הביב). 2) צר 111 שורה 7 מתחת בפנים קרא: מפגי (במקום מגגי) ומחוק אח הנקודה לפני המלה. 1 3) צר 112 שורה 7 מתחת כפנים קרא: כבעברי. 4) שם שורה 4 מחחח: וכפי (במקום ופי). 6) בחלק הלעזי צר 130 שורה 2 מתחח קרא: ביה (תחת מה). I