Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

ענינים שונים הנוגעים לתקופת הגאונים מאת ריר שמואל אברהם פאזנאנסקי. \ תקיפת הגאונים, המשתרעת על זמן קרוב לחצי אלף שנה, היא אחת התקופות היותר חשובות בדברי ימי עמנו. התלמוד שאך זה עתה קבל צורתו האחרונה — ואם גם גיספו עליו עור פה ושם דברים והוספות שונות —היה לאבן פנה שעליו נבנה יסוד חיי האומה בכל ארצית פזוריהם ובתקופה זאת נתחברו הספרים הראשונים אשר מגמתם להקל את הבנתו ואף להורות הלבה למעשה. אמנם בעקבות התגברות ערכו כרוכה גם ההתנגדות לחורה שבע* פ ולנושאיה ומעט מעט נבראות כתות מכתות שונות אשר נוטות מהמקובל עד שרובן נשתקעו בכת הקראים אשר שמה לה אותה ההתנגדות לשטך. שלמה ומסויטה. לעם ישראל לא היה בתקופה הזאת שוטר ומושל אבל עם זה היתר. התרכזות ידועה והאנשים אשר עמדו בראש קהלות בבל, והם הראשי גליות ושני הגאונים בסורא ובסומבדיתא, עמדו עם זה גם בראש העם בכללו ובפרט היו דברי הגאונים נשמעים בכל מקום ועל מוצא פיהם התנהגו עד בי היו למורי כל האומה ולמגהיגיה, אבל עם זה נחזה ברבות הימים הנטיה לפרוק מעליהם את עול מדינת בבל עד בי עוד כמאה וחמשים שגה טרם ששקעה שמש הגאונים כבר החלו חיי הרוח בארצות שונות ובפרט בארץ ספרד, ואם *בי בכלל טעות היא לחשוב כי לא היו חיים מתוקנים כשאר ארצות במשך תקופת הגאונים, אבל המרכז היחידי היה בכל אופן בבל ומשם תורה יוצאת לכל ישראל. מנהיגי העם וגרוליו התעסקו ברובם בלמוד התורה ויגעו לשכלל את בגינה אבל לרגלי צמיחת האסלאם ופריחת החכמות בארצותיו מעת שעיר בגדאד היתר. למקום מושב הכליפים החלו בני ישראל להשתלם גם הם בחכמות אלו. החכמים הראשונים אשר התעסקו בחכמת התכונה והרפואה והפילוסופיא וכדומה (מאסרגויה, משאללה, סהל בן בשר, דור אלמקמץ וכו׳) גם הם נתגלו 10