Haḳedem · 1907-12-25 · 4 (25.12.1907) · p. [Seite]

Die Süratu Jtaufe. 159 25. וינוסו שניהם אל השער ותקרע היא אח כתגחו מאחוריו. ובגוסם פגשו אח אדון הבית בשער. וחקרא האשה, הלא ישימו אח האיש אשר חפץ לעשות רע לאגשי ביתך בבית הסהר או ינחן עליו עוגש גדול. 26. ויען יוסף *יאמר, היא נשאה עיניה אלי. וגם העד העיר אחד מאנשי ביתה •יאמר, אם כחנחו קרועה ממול פניו אמת בפיה והוא איש כוזב, 27. ואם בתגתו קרועה מאחוריו — ותכזב והוא איש אמונה. 28. ויהי כאשר ראה אדונו, כי כתנתו קרועה מאחוריו ויאמר: הוי נשים, הנה הוא נכל מנבליכן הרבים. 29. ויאמר אל •וסף, סור לך מפה. ואת אשתי בקשי מפניו סליחה, כי את החוטאת. 30. ותאמרנה הגשים בעיר: אשת הגביר נשאה עיניה אל נערה, והוא עורר אהבה בה. .־נראה, בי משגה גלוי אתה. 31. ויהי בשמעה את לעג פיהן ותשלח ותקרא אותן אל המשתה אשר עשתה ותתז שבץ ביד כל אחת מהן. ותקרא אל יוסף ותאמר: בוא והראה לפניהן. ויהי בראותן אותו ותפארנה את •פיו וחתכו את ידיהן. ותקראנה אלוה •שמרג*! אין זה בן ארם, כי אם מלאך שלום. 32. ועתה ראינה, זה הוא האיש, אשר עליו יסרתן אותי. אני נשאתי את עיני אליו — והוא אמנם מאן לשמוע בקולי. ויען אשר לא עשה כאשר צויתיו ינתן אל בית הסהר ובזוי באדם יהיה. 33. ויאמר יוסף, אדוני, טוב לי לשבת בבית הסהר מלשמוע בקולה, בי אם לא תסיר ממני את נכליהן, ימי נעורי יטוני אליהן ואהיה נער חסר לב. 34. ויענהו אדוני ויסר ממנו את נכליהן, כי אל שומע ואל דעות הנהו. 35. וייטב בעיניהן, אף אחרי אשר ראו את צדקו, לתתו לבית הסהר ער עת מועד. 36. ואת יוסף באו שני נערים אל בית הסהר. ויאמר אליו האחד: בחלומי — ואשחט ענבים,• והשני אמר: אף אני בחלומי — על ראשי מעשה אופה והעוף אובל אותם. הנד נא לנו את פתרונם, כי איש ישר אתה בעינינו. Stücke aus älteren uns verlorenen Midraschim, zeigt aber vielfach Berührungen mit der arabischen Legende. Zeitschrift für neutest. WisseDBch. 1907 p. 241. dJuo, אך נתבbe; übersetzt ist jed. naoh Jes. 83,7. — Nach der Genesis liess der Ägypter Potiphar, nicht aber seine Frau Josef einsperren. Nach der Bibel war der Ägypter von der Unschuld Josefs nicht überzeugt. Nach dem Koran scheint er von Josefs Unschuld überzeugt gewesen zu sein. Daher lässt dieser die Josef in den Kerker werfen, jene den אדני ’וסף dies tun. V. 33—34 kann sowohl zur Erzählung wie zur Predigt Mohamm. gehören; ersteree ist wahrscheinlicher. V. 36. Die Träume der Mitsassen Josefs sind sehr kurz mitgeteilt. Auch wird nicht gesagt, wer die beiden Männer waren.