Haḳedem · 1907-09-25 · 3 (25.9.1907) · p. [Seite]

David de Gunzbarg. 120 ' וקצבת זק זה יהיה במנותנו לחרבן שני אלף ר*ץ הכתובים בדניאל [11 XII] בסי מנץ מחשבי קצין וחלילה מלחשב קצין זולתי באזהרתם [Sanh. 97 b, cit6 de memoire] תפח רוחם של מחשבי קצין שאומרי׳ ביץ שלא בא משיח לא יבא אבל אנו ובני בריתנו אם יתמהמה חבה לו בי בא יבא: ובפרק חזה יתגלו יושבי חשך פזורי נהר במן הם עשרת השבטים ויבאו עם רב יתחלקו לשלשה ראשים הראש האחד יפנה לרומי רבתא היא ננוה עיר הדמים ששם משיח נדל והיא שנבא עליו [עליה .1] נחום ויחריבו אותה ואז יהיה צער גרול בעולם עד שבל בני נליות[י]נו צרפת וספרר שהוא נלוח ירושלים שנאם׳ [20 .Ob] עלות החל הזה ליא׳ [לבני ישראל אשר L] כנענים עד צרפת וגלות ירושלם אשר בספרד .וזקיננו [וזקנינו.1] כתבו שבנעני׳ אלו הם בני אלמניא ולדעתי לכך רוב השמר היום בצרפת ואלמניא לפי שהיו גלות החל ולא [ici en blaue l'espace d’un ראו mot de trois lettrea, peut-etre] בשבר ירושלים ומכל מקום באותה שעה יעלו בהרים להנצל מפני הלוחצים ויי׳ יראה על הנמצאים בזמן ההוא להגן. 11 peree ici une note personnelle; ou voit que la Rome papale, confoudue avec Niuive, est menacbe; ou aasiste k des persbeutions terribles en France et en Allemagne, mais l’Espagne et l’Italie en sont preaque indemnes. Ces donnäes concordent ä premifere vue avec celles que noua fournit l'histoire du XIII6 8. aprea la chute de la puissance des Almohades (1248) et avant qu’Alphonae X le Sage ne soit devenu vindicatif et cruel (1280). L'attribution du nom de Cananbens aux Allemande 8e trouve dans Abraham Ibn Ezra, qui nou8 apprend que cette interprätation 4tait traditionnelle en E8pagne et y jouisaait d’une certaine autoritä: שמענו מפי גדולים, et dana רד׳ק dont le commentaire 811r Obadiaa renferme le paasage suivant: ואומרי' בקבלה כי■ בני ארץ אלמניי־א היו כנעניים כי כשסנה כנעני אלמניי׳א pמפני יהושע כמי שכתבנו בספר יהושע הלכו להם לא שקורין ארץ [c. h d. Eaclavonie, le paya des Slaves] ואשקלונ״יא אשכנז ועוד היום קוראים אותם כנעניים. L’auteur explique (f. 2a) comment il a btä amenö h composer 80n livre; voyons ce qu'il en dit et tachons de coinprendre: ובראותי אני ק־ט [חננאל 139] ילר רחם [אברהם 248] איש חי מוסר מוכיחים וכי זאת כוונת קצת רועי הצאן בפנימית המחשבה והרצץ ובצד החצץ פי־ישחם בחלקותיהם למבקשים מהם רעת ותבעה לבלתי יצמידום על לבונה לא יתעה מימיהם ויבושו להורות על חסרוניהם לומר זה לא ירענו ולא שמענו ויסבירו לפעמים זולת האמת.ויראתי פן אשכח בדרכיהם דרכי החכם טורי ר, רחם [אברהם 248] הודיעני