Haḳedem · 1907-06-25 · 2 (25.6.1907) · p. [Seite]

ייישיםי סיד קדשים 7 107^ ואין דברי הר׳ שמחה מוכרחים כי בהרבה מקומות חולק ריש בן לקיש אברייתא^ ובהגהת מרדכי בבא בחרא סי׳ ו/קעיו בשם הראבי׳ה וההיא רירושלמי ראייתי רשבים גבי בנוח צלפחד י״ל דריש לקיש לא פליג אלא בא לפרש ובו׳. ובהגהות שם פי׳ דאי הוה סליג ריש לקיש את׳ק אז הוא ס׳ל לריש לקיש אף אם אביו הוא בכור מ׳ם אינו נוטל פי שגים משום רהוה ראוי ובו׳ עכ״ל. מזה נראה שלא היה להמסדר הירושלמי בכורות הצדקה להציג בגוף הספר ״י״1,״ יי״י ברא״ש בבא בתרא הג׳ל הגי׳ אמר ריש רא לפנינו ובבכורות ירושלמי ל־תא המלה האחרונה) נאמר משפט לענין פשוטה ונאמר משפט לענין בכורה (בכפילה) ובו׳. ועי׳ באור זרוע וברשב״ם הג׳־ל. שם ר׳ ליו עיא אית תניי תני הירדן םאp ישראל ובו׳. כל המאמר כאן לקוח מירושלמי חלה פרק ר׳ הלכה ח׳. אולם הנירסאות בבכורות וחלה בדפוס וויניציא זיטאמור ופטרקוב משובשות. והגירסא הנכונה נמצא בירושלמי חלה דפוס קושטגטינא וגשטה מקובצת בבא מציעא ד׳ כיב עיב. ראה אהבת ציון וירושלים בחלה צד 151 מה שהעירותי שם. שם ד׳ ליח עיב ולמה קרי ליה קרחה בגין דו ובו׳; זה הוספת המסדר מרעתו. שם ד׳ ל״ט עיא וקריין לו לעזר חסמא חזר לקרייתיה אתון שאלין לו והא תנינן.אבל תורם הוא את השקול ובו׳ אמר לין כיני מתניתא מודד אדם הוא את השקול ובו׳. בתרומות ן!’א הלכה ז׳ אמר רבי לעזר כיני מתנית׳ מודד אדם את טיבלו ובו׳ שוקל אדם טיבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא ישקלגו ובו׳. ור׳ לעזר זה הוא ר׳ אלעזר בן פרת ולא ר׳ אלעזר חסמא — תמו הערותי קורא לומר. אבל יותר מכפי שהבאתי כאן טמנתי בחובי. ולא רציתי להאריך. אחשוב כי הדברים דים להוכיח את רעתי כי הירושלמי בבורות מזויף הוא. מי הוא המזייף? יותר קרוב לשפוט שכל הספר מעשה ירי הרב הטיול הוא. ולא אכחד שאפשר גם זה כי היה לפני הרב הטיול איזה כת׳י מאיזה רב שחי בארץ הצבי בימי רבי שלמה סיריליו זיל כי אז התעסקו שם בענינים כאלו. ידוע שהר׳ש סיריליו חבר גמרא עדיות. הנם1א ההיא שהרב רחיידא זיל כתב עליה (שם הגדולים הוצאת הרב ריי בן יעקב זיל צר 170) גם ראיתי בכיי שחבר גמרא על מם׳ עריות ובו׳ ובאה לירי גמרא זו וברכתי ברוך שחלק וכו׳ עכיל. הגטרא ההיא מונחת באוצר הספרים של הרב המפואר ה*ר רוד גינצבורג בפטרבורג. ורבי שלמה ערני זיל