Haḳedem · 1907-03-25 · 1 (25.3.1907) · p. Seite 1

תועלת המדרש להבנת המקרא כפשוטו מאח דר׳ מש־ גידעמאן (רבראשי בווינא). t מימים קדמונים נראין אצלינו המדרש והפשט כשגי הפכים מוחלטים .אשר דרכיהם שוגים ולא ראי זה כראי זה. ידוע פירוש רש׳י בראשי־ א׳ א׳ אין המקרא הזה אומר אלא דרשני וכו׳ ואם באח לפרשו כפשוטו כך פרשהו .וכו׳ וכלשון הזה המצא הרבה בפירושו. על דרך זה נתפשט בינינו המשפט כי אין במדרש שום הועלה להבנה המקרא כפשוטו וזה אצליני הסרון נדול אשר על ירו נעשה ירושה אבותינו ר״ל מדרש חז׳ל למשל ולשנינה בעיני מפרשי הנוצרים אשר פנו אליו עורף ולא פגים. אם ירצו לבזוה ולגדף פירוש אחד שאיננו נכון בעיניהם יאמרו עליו בי זהו שטוה או הזיה רבניה כאילו חז־ל בעלי המדרש לא הבינו המקרא על בוריו והיה להם כספר חהום וכאילו אנחנו בניהם ותלמידיהם צריכין לשאוב ממעיני חוץ להבין ההורה מורשה קהלה יעקב ודברי נביאינו ומשורריני השגורים בפינו מימים קדמונים. לא נוכל לכחד כי המדרש יש לו טיב מיוחד: הוא בחר לו דרך לעצמו וסלל לו אורח מפורד להגיע אל תכליתו וזהו כי סר אל משמעה כח הדמיון לעורר ולחמם לב הקורא או השומע. ע״י זה נעשה כמים אשר אין להם סוף נמשך סענין לענין וממשל למשל עד שכמעט כל המשך עם הפסוק הנדרש נאבד ונתפרדה החבילה וזהו בוודאי היפך לפירוש המקרא כפשוטו. אולם אם נדקדק בדבר נראה כי לרוב גם אלה המדרשים מממקור הפשט יצאו רק גלו טפח וטסו טפחים והרעיון לביש בלבושים וצעיפים שונים ואם נסירם נבוא אל הכוונה האמהיה והיא גם היא טאירה עינים להבין המקרא על בוריו. כבר הראיתי לדעה בדוגמאוה אחרוה במ׳ע המכונה מאנאטסשריפט של חח׳ פראנקעל־גרעץ שנה 1880 צר 84 והלאה, איך מדרשים שנראים רחוקים מפשט הרבה פעמים מגלים לנו יופי והדר הכתובים אשר נסתמו מעיני המפרשים ונדע בזה גורל תועלתם להכג? המקרא כפשוט, אם יצלח לנו להסיר המכסה מעליהם ן ולהגיע אל המחשבה הפנימית. ועתה אשר בקשוני האדונים הנכבדים מוציאי מ׳ע "הקדם“ לקחה חבל בעבודתם, גמרתי למסור בידם איזה דוגמאות בלי סדר כאשר אתי בכתובים להראות בהם כי לא טוב ונכון אנחנו עושים, אם נניח המדרש בקרן זויוה בפרשני המקרא, ־כי אדרבה היא מיעיל הרבה ופוקח עינינו להבין המקרא כפשוטו. 1