Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 246 - 247

■# V * הד»ות וזכיונות 247. הנפיצה ביותר בארץ ישראל היא מחית הגרענת (טרבום) ורתברית זו קבעה ועידה מיוחדות נשם "י ע י ד ת הגרענת" שאליה הוזמג* בל הרופאים היהודים שבארץ ישראל, הועידה היתח באולם .תחנת הבריאות ובה השתתפו כ״ד רופאים גם קבלו החלמות שונית, ואין ספק .כי החלטתם תועיל למעט' אתי התפשטות חמחלה ואולי לשרשה גליל, כעת יצא לאיר מאת תחנת הבריאות ספר "דין ו ח ש ב.ו ן" של ,ו ע י ד ת ־הגרענת" עם ציורים. ד?כ£?1סר הברך השלישי של המעמר *יכיל בל המכת׳בים שנשלהו מארה״ק שיש להם' ע ר ך ^ה ם ט ו ר י במשך אלף שנה האחרונות, בסדר כרונולוגי עם הערות* ומפתחות מפורטים, החמר ככר מובן לדפוס ומיד כאשר יהיו לנו האמצעים להדפסתו נדפיסהו בלי עביב, הארבה בירח ניסן תרע״ה עלה ארבה בבד ויכס את עין הארץ, החמה והשעורה, לבר הקיצו ולא יבול עוד לכלותם .*אבל לעומת זה משחית אה כל עשב וירק השדה ^זאת בל עצי הפרי שהתחילו ללבלב ולהנץ. את כרמי חנפן וחזית הפרדסים ואפילו את עצי האקליפטוס. אמנם ראינו׳ ארבה גדול כשנת תרל״ז אך■ לא הי/דומה כלל להחיל הגדול והעצום שבא עלינו בשנה 1ו. ומראהו אפשר *לראות רק י במליצותיו של הנביא יואל, ונתקיים בכו מ«ש: 0r גפני לשמה', ותאנתי לקצפה, ח-ש ף חשפה ו ה• ש ל י ך הלבינו ש ר י ג י ח . וכיחוד הזיק והפסיד להמושבות וההפסד היותר ,גדול סבלה פתה תקוה שברובה נטועה פרדסים שהוצאתם מרובה והוא אכל לארק את הפרי ■סי אס קלקל»את העצים, אן־ גס בראל״צ ורחובות לא הי׳ בציר כלל. הארבה בא גם להערים וביום ו׳ ניסן כסה את שמי עיר קדשינו עד _ כי חשך חשמש בצהרים ומיד גזרו הבד״צ " שלמחרתו כיוס ז' ניסן יהי' תענית צבור, ושכל היום ירבו בסליחות הושעבות תפלות ותחנונים, הארבה •עזב את׳ הארץ אחדי .ימים מספר אל, הפחד גדל בי במשך הימים המעטים. «< * יי. ,/ ■/ ׳■- y* s ־׳ לוה ארץ ישראל 246 נתחיל ברצות ד, להדפיס את הלרך הי״א של הירושרים שיצא ״ . «י לאור באוקטב גדול, בו יבואו מאמרים בבל מקצעות• המדע בארה״ק וארצית הגיבלות אותה ונבקש את בל החכמים והחוקרים בא״ י שייש להם מאמרים או הערות מסוג זה ■ שיואילן להמציאם ־ אלינו בהקדם, בי נמהר בהדפסתו לפי היבילת. ביהוד נעיר את כל תושבי ארה״ק המתענינים' בבאורי כתבי הקדש שישימו לבם למנהגי התושבים ובפרט תושבי הכפרים והבדואים,־ שפתם פתגמיהם ומליצותיתם שעל פימם אפשר לבאר פסוקי התנ״ך או מאמרי רז״ל קשי ההבנה. ובכרך זה נבונים אנו לתת . מאמר גדול של- כאודים לאלה כמו שפרסמ,נו במעט י בכל ,כרך וכרך. מהברך השני ׳והלאה בשם "טוב מראהעינים מהלך נפש" ואת בל ביאור אפילו על י|סוק אחד נזכיר מבארו. חשיבות הדבל הזה גדולה מאד כי ישנם בתובים^מיים שאן אפשר להמכארים בגולה לבוץ! עד תכליתם ורק ע״י יריעה ברורה בבל מנהגי התושבים, 'שפתם רמזיהם פתגמיהם ואופני■ חייהם נובל להבין את דברי הנביאים שחיו ונבאו בארץ הזאת. ודבר זה דורש דק עייו^ושימת לב מיוהדת^ ושכלולו אי אפשר להיות אלא.בהשתתפות חכחות, ובבר נתפרסמו בן־זברבים הקודמים כמאתים פסוקים בתנ״ך ומספר קטן של מאמרים בתלמוד. באופן חדש לגמרי,-אדאור מזחיר על נעם המליצה ועל הרעיו| והמושג שהי' להנביא בחזיונו ובמליצתו. והי' כי יתקבצו מס]5ר חשוב של באורים אזי נשתדל להוציא את בל הביאורים האלה בכחך מיוהד עפ״י.סדר התנ״ך דבר דבר בשם׳ אומרו. קהלת הוציאה לאור את המחברת הראשונה של *חורת הח4* שיכיל■.בקרבו את בל תורת; הצאולוגיה גשי^ת לב מיוחדה לטבע החי• שבא״י, חובר מאת קמומחה העוסק במקצוע ’והשנים מספר, •'מר א. אהרוני־ ספר זה "ייצא ל,אור בשתי תוצאות מיוחדות עם תמונות א) בעד בתי. ספר למתחילים ב) בעד בתי ספר בינונים. , * תוזנת הבריאות מוסד מר נתן■ שטרוים בניורק, יחד עם סעיפיה . אשובים החליטה ללחום במחלת העינים