Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 242 - 243

243 הגרות ערכית »4f לשיכים ידועים אשר ספרו לירכיי בשנת 513 להג׳ירה (1119^ בימיי מלכותו־ של ■ ברדדל (בלווין 11'מלך הצלבגים באר״י), נפל הלק יריע' מגג המערה f י התחתונה ופרנקים רבים, ברשיון המלך, .נבנם! אל המערה ההיא, וימצאו שם את גויות א־ב ר ה ם, י צ■ ה ק ויעקב' יקליהמ השלוים. תפריביהם הין קיועים ובלויים, והם היו מונחים על יד קיר אהד.!ממעל לראש בל אהד היתר, רדויה מטפחת, אך ראשיהם היו גלויים. המלך צוד, לתפור להם חבריבים . חדשים ולסתום את מבוא המערה.— הפרש בבון, אשר ישב בבית להם, ויהי נבבד ונעלה בחברת האביריס׳ימפר לי, בי הואי ואביו נכנסו אל המערה ויראו את אברהם אל־־בליל, יצה^ויעקב עה״ש, 'וראשיהם היו גלויים. ובי הפרש . ג׳ופקי'"אב; נירג, (נודפריד ב; גירד) קבל את ההזמגהם; המלך לתפור את התינריכים' החרשים בער האבות,_. ולבנות את הבנין'שנהרס' אז. (עלי תחרתי, שם) 4) בשנת 513׳ להגירה נפתה קברו של אברהם * * ^4 וקברי שני בניו: יצחק ויעקב, במקום הקרוב לעיה׳ק. המון אדם רב ראו את גויות האבות. גדותיהם היו שלמות ואצלם עמדו מגורות כסך וזהב. (אבן אלאתיר. שנח) 1 / # 242 לוה ארץ ישראל - t י מהם, שהיה יוני, להובילו קד “.מעיה "התהתונה, אל י מקום משכן גויות האבות, עליהם השלום, השומר ענה לו ביעתה,ב?5עת בקו־ האורחים, אי אפשר * ן הדבר ■להיות; אולם בעבור ,העת הזאת יראה לו. האיש חבה עד אז. אד הסיע השומר את אחת מאבני וקרק-ה שבחצר החרם, ויקה גר וירדו הוא ובן לדתו בשבעים מדרגות עד מערה רחבה. הרוה נשבה פה והנה על אסקופה אהת שבב אברהם ער,"ש, * f לבוש: בגדים ■ירוקים והרוח הנושבת נפנפה את את מחלפותיו הלבנות. בצדו שבבי י צ ח קי ויעקב, •-השומר פנה אל קיר אחר אשר במערה, בהגידו לו כי שם, פנימה* שוכבת ש ר ה. באשר בקש לד,בנם שמה, יצאה-בת קול משם ואמר«: "הנה פח י בית הנשים!״;ברים). האיש ובן ילדתו עלו במדרגות ״ * וישובו משם הגיהה. (עלי החרחי, בב״י אוקספורד, הביאו גל״ס בספרו,צד317) ויבן הודיע הפיזי אבן עסבאר בש^ סונר אלמוני . שספר שבדידיה הוה עובדא. ה\א סכ־זג ש*רד מדרגות. . יבי יצחק מונה בארון של אבן שחורה* זקנו ארובה ולחייו שעירות. זקנו, ראשו וגבות עיניו לבנות. פני יעקב שזופים , םיחום שמש וזקנו עבה, הסופר הזה האריך בספורו; לבן■ לא העתקתי את דבריו)״ * 3) עתה: אספך מה שבא לידי: בשנת 567 להגיירה(1172) הלכתי ירושלים־, ופה ובחברון נוד׳עחי *