Mannheim
Compact Memory

Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 238 - 239

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Luaḥ erets Yiśraʾel
Volume
שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915
Date
1915-01-01
Page
Seite 238 - 239 (sequence 150)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4789469-6448712--5161-4864260
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

וזנחת ערביות 39* «•י בטרם התודה על חטאתו. הסטה (השלשלת) הזה היה תלוי פה והוא טעם לחשם..«כבת א־שלשלהי. (יקוט-־חי 225*1—59J, IV) w ג. קבר רחל (כבתרחיל); בין ’ירושלם ובין ■בית להם נמצא קבר רחל אשת •יעקב ואם יוסח ובנימין, שני בגי יעקב, עליהם השלום!..על הקבר עומדת מצבה שלי שתים עשרה אבנים ועליהן כפה של אבנים. . (אידריזי — חי 1225—צד 9) 4 ’ ד, חברון (חברה, מטלון אל־נליל) I ' מערת המכפלה (אל־הרם) 1) הוזרם עומד בדרום העיר וקרוב לפאת דרום־ מזרה. ארבעה קירות יקיפוהו, הם ינוים אבני נזית. ארך חלקם העליון עולה 80 ורחבו 40 אמה1). גבה חקירות החיצונים עולה 20 אמה, ועבים י r מלמעלה 2 אמות. בחלק החצר . הדרומי י הנקרא:; "מבסרה׳* י) בגויות שתי מצבות מאבני גזית גבהות 1.) לגוי מדידות:הנסיכים האנגליים אלברט ויקסוור וג׳ורג׳ מווילם, בעת בקורם פה בעונת חרמ״ב, עולה ארך החרס 197 ורחבו 111 רגל. גבה י המין הקדום (של הורדום) עולה 40 רגל. 2) פרגוסון בספרו Th« Holy Sepulchre and the Temple at ieruealeni שגת 1865* *ל״■ 13-7, כתב : #אני מעיד נאמנה כי לפנים מהסירות החיצונים אין שום בנין יותר עחיק '4 י׳ ■י \ י' ■«4 238 ו, לוה ארץ ישראל בן קרא: "באללה, אש־ רות• בידו! הוא המקום הכתיב לנו על ידי שליח אללה*., ד■ ■ (שמש א־דין0יוטי-חי 1470—276; מגיר א-דין—חי 14.90-,226) 3) הכליף הלך הלאה וכעב *) אתג אז. אמר הכליף אל בעב : .אבו יצחק, התדע איה מקום מצביה?" (אבן השתיה). ויען לו בעב :.-,מדוד כך .ובך אמות ,«הקיר אשר לעמת ודי ג׳הגום (עמק יהושפט), שם ׳‘חפור, ומצאת את הצכרה" "כהיום חוא גל של אשפו^ אז הפרו—והצכרה נגלתה. ' 'י , (סיוטי שם) י ב, בבת או שלשלה י(כפת השלשלת בטהמ״ק) י 1) דוד המלך קכל מהטלאך גבריאל מטת של ברזל ויצוהו״־נבריאל לתלותו במצב מאוזן ולתלות בו פעמון. והבאים לפניי^למשפט יבחנו. בזה : על התובע ועל הנתבע לנעת במטה ההוא זה אח* זה, והאיש, אשד בעת נגיעתו יחל הפעמון לצי^רל—הוא הצדיק! במקום המטה כתבו חניונרפים הערבים—ש לשל ת. ל*י דבריהם לא היה יבול לגעת בד זולתי איש; צדיק. ובאשר בקש לגעת בו איש שטענותיו לא היו צודקת: או שהעיד י עדות שקה אי אפשר היה לוי « —-■ . 1) הוא היה חכם יהודי שהתמשלם. * * /

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.