Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 237

הנדות ערבית 2) אל וליד אב; משלים קבל מאת השיך של שבט בגי שדד אבן עוס ששמע מאביו, והוא שמע גם הוא מאביו בי באשר כבש עומד׳ את עיה׳יק אמר לפטרירך של ירושלש: "הוליכני גא אל המסגד של דוד*. הפטרירך הלך לפניו והוא הלך י אחריו, חמוש בחרבו, וארבעת אלפים איש מבני לויתו^תו, חמושים נם הם בחרבותיהם, ואחריהם נהרו הטוני ערבישן הפטרירך הוליך את הבליף עד הפנסיה הנקראת: ,קוממה* 1.f ויאמר: "זה הוא מסגד דוד*. עומר הביט סביבותיו ויתבונן ויאמר אל הפטרייה: .הנך משקר". אז הוליכהו אל מקום המקדש,' ויבא עד .שער מחמד"• הזבל היה צבור בל כך על המדרגות ובמקום המקדש עד אשר נש$ך מתוך השערים נם אל הרחוב, ונם. השער הזה היה מלא זבל עד המשקוף. אז .אמר חפטרירך אל עומר: .אי אפשר. להבנס הגה בי אם על ידי זחילה על. ארבע*.—על זח ענה'הכליף: »נם על ידי ורגלי אזחול*. י אז זחלי הפטרירך על ידיו ועל רגליו יכלנו זחלנו אחריו עד אשר עלינו־ אל חצר ממקדש,׳ אז נצבנו ישר על * י •י• " רגלינו ועוקד הביט סביבותיו ויתבונן עת רבה. אחרי 41) הוא mfW קבר הנוצרי.• בפי4הבוצרים יקרא *אל- קימר(" (מקום יחתחיה). י• .הגדות ערביות (על דבר מקימות הקדומים באר״י) , ׳־ ■־׳-*■ א. מקום המקד׳ש * 1) במקום המקדש שפכו הנוצרים אשפה וזבל׳ עד כי'היה המקום הזה לגל של אשפה נדול.'בחיות הקיסר חירקליוס בירושלם בא אליו מבתב מהנביא מחמד אשר •י«• * 1 -דרש ממנו לקבל את האשלם. אז קרא ויאמר: "הה, י T T ' .יונים! אמנם היו תהיו לטבה על נל האשפה חזה בגלל .אשד »אתם את מקדש ה; והיתה‘אחריתכם כאחרית .בניי ישראל אשר נהרגו בגלל דמי יחיה מ זכריה*. ־..׳•- v י אד צוה הקיסר לטהר את המקום ההוא, ובו חהלו י לעשות. באשר באו• המושלמים לסוריא נפנה בבר החלק השלישי של: האשפה. באשר ראה הכליף.עוטר את שאירית נל האשפה הצבור במקום המקדש צוה לפנותו תיבה. לפי מסרת ניכר י אין/נפיר, אוסרים, כי באשר > J *־ * , « י T נגלתה אב; השהיה צוה עומר למושלמים לבל יתפללו שמה עד א־׳סר ירד עליה גשם שלש פעמים. (הספר מתיר אל-ע׳רם־״־בתחבר 1351) > t