Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915
- Date
- 1915-01-01
- Page
- Seite 226 - 227 (sequence 143)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4789469-6448712--5154-4864253- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
/*. / פרק בהתפתחות ההשכלה 227 -תעיד כיי ■ספרי קראים!) ומינים נמצאים בבית; קדמוניות 'ליוסיפוס בן פלביום; :»אפס דמים" ו״בית יהודה" להריב״ל, מעורבים ביחד עם ספרי קודש׳ _וזה כבר די היח להבריז «חרם". על בית־חקפרים, .כי טמא הבית וכל הבא בו יטמא״®).— וביום חשכת פי .בי תשא—לפני הכרזת חרם הרבנים—התפרצו בחמשים איש לתוך בית- הכנסת ׳בקול שאון ואדיר, ואחד מהם עלה הבמתה ,דכה בשלחך, ויהם אתתעם וישמיע ■כדבךים האלה : . י ־ , % ■ \ ,חערט יודין! אזוי ווי עס איז.אויף געשטאנען אחבו־ה אפיקורסות, מען ■האט ניטאכטהיאאראבינער ־שול און אקאהר־שול. מען וויל אונזערע קינדער אויס שמאדין. ע׳׳כ איז טען מבריז ומודיע, מען זאל זיך צונויף קלויביען טקטן ועד גדול, .טען זאל דאם ' ניט שווייגען.״.— האיש טרם כלה לדבד ואיש ידוע,•י יעקב שפירא "מקנאי" כולל גליציען,עלה גם הוא הב-מתה ובקול ,אדיר ונורא״ קרא. כדברים האלה : «אפיקורסים! הולטייעס!; פושעי ישראלים! וואם ■ שווייגט עטץ,—הארץ ׳'רעדה לקול הכאותיו על 1) עיין לעיל עטיו■ רכיב בחעוה■ : ■ 2.) ,,השוזר' 'טבתפים _טירושלים' הכתב ד'. 9 228< * לוח ארץ ישראל• ז בית׳הספרים ויאלצו אותם לסגור את הבית. אך הס «t השיבו אחור"את דרישתם, וישיבו אותם דבר לאטד .כי בחנתן לנו פסק די; כתוב וחתום טאת .ב״ד הגדול* שבירושלם כי ביה אוסף הספרים חזה אשר יסדנה מנגד הוא לחוקי התורה ודתיה, ומיסדיו ראוים לעשות עטהם ככל המעשים אשר עשו רודפיהם עטחם עד חיום, ויפקדו עליגו לסגור שערי הבית 'ויבארו הטעמים כדת, אז נכונים אנחנו לעשום כפקודתם עלינו וכשם שקבלנו שכר כו׳ כך כו"‘). —אך הרבנים לא .חקרו ולא.דרשו היטב, וישמיעו קול בין העם לאמר כי אנשים,רשעים ואפקורסים".שקולה" ו״רבינר־ שול״ ביחד.;. וההמון הנרגש נאספו אהד־אחד לטכס■ עצה בדת . מה לעשות. בהשקאלע וחרא־ בבינער שולי'׳1) ... ז■ ובאותו •גליון החבצלת שבו הביעו את שמהתם על מכתב טונטיפיורי, כבר הוכרחו להודיע שמץ¬ " מרדיפותיהם—תשובתם להרבנים, לא די שלא שבכה את חמתם, כי אם אדרבה התנפלו עליהם ביתר עז ורדיפותיהם יתר איומות היו, הם לא הקרוי * # ולא־־דרשו כדין* כי־־אם עפ״י עדות »איש צבוע" אשר ן 1)'חבצלת, תדל'ה ן:ליון י׳י׳ח •2) ׳Da.