Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 224 - 225

פרק בהתפיזהות ההשכלה חתורן^ ולרומם .קרן פריצי עמנו*... כן יתפלא על "טעריך" "חאי־יאל", ידידו "ומשפטים־־ידבר אתו", על אשר ישקוט על«השחוק אדיר ונורא' שעשה מו״ל ח״חבצלת" בגליונו הי״ב, אחת "כית עקד הספרים* ■אשר כוננו ידיו; בספרו "הליכות הכית עקד התרפים* וסדר היום אשר בו נפתחו שערי הבית., י«אבל השחוק ההוא,. ■מכאיב לב ומרגיז נפש הוא. כי רשת פרושה בבית עקד התרפים לצוד בה בחורי- עטנו ברשת האפקורסות, כי הביאו שסח כל ספרי מינים אשר בל ההוגה בם, והגה מדרך חהיים...״ על המכתב הזה יתנצל .המעריך״*ר״ט הכהן *), בהערה : "האמינה נא! כי זה שנה וחצי אשר לא ראיתן חמ״ע חבצלת' וכן לא יראה י ולא ימצא בבתי■ כל יראי ה׳ פה",., .נם יעורר, דרך־אגב, את הרבנים להפריע את השחוק ההוא, בהיות לאל ידם; ״ונחנו מה בי תלין עלינו? ״ דברי המכתב הזה ■פעלו את לפעולתם על לב. הרבנים; ועוד הפעם יצאו הקנאים ■ ממחבואיהם, ויתאספו "לטכס עצה במה להסיר המכשלה הרובצת לפתח "בית אוסף הספו״ס8), ■ וישלחו אחרי טיסדי 1) ר' מיכל הכהן היה מקודם שותף( בהוצאת ה״חכבלח/ ואחד ממיסדי "תפארת 'ירושלם", אלא כשהוכרה להפרד, עפ*י הרבנים, מה״חבצלת/ נהפך' לאויב ל״המכצלת׳■ וליעורכה פ, ויסד לו במה בפני נןצם1, בשם "האריאל*. 2) האדיאל גליין אדר, לוה ־ארץ ישראל \ *י ■חבית .גם את שם;הודית אשת טונטיפיורי ן ויהי נקרא מאז -"בית אוםןז■ ספרים למשה! ויהודית מ ו נ ט י פ י ו ר י ״. גם מול״י העתוגים, הרבו לדבר ע*ד וביהוד חח׳ חז״ם עורך .הצפירה", בית הספרים ויעוררו את גדולי ישראל, .לקום לעזרתם גם שלחו את עחוניהם להביתיי ותקות מיסדיו עלתה כפורחת בי גדול יהיה כבוד הבית ועל ידו ישונה '. מצב ■ בני הנעורים לטוב. אבל התקות הטובות חיש קל נגוזו וחלפו.— ., ■ .■ נבואתם כי קנאים יפגעו בם; לדאבון לבם I נתקיימה. טיד אחרי הוסד בית־העקד בבר נדפ6' ׳ i 1 r . *בחאריאל" מכתב מאח אחד החוו; ם "המצפה" י דברי הרפות -ובוז. על מיסדי בית עקד הספרים (אשר יבנה'אותו בית עקד התרפים..♦) וביהוד שפך את חמתו על זצהבצלת" אשר קוה ,,בי זאת החבצלת תחן מנוח לנפשות אוהבי'ירושלם*... ועכשיו ,עלי בל צעד אשר תצעוד. תפול אחורנית עשרה■ צעדים אל משואות נצח.;הדרך אשר התיצב עליו חטדל, הוא הדרך היורד שאולה לא יעברנהו טהר לב.׳ והוא אך להבזות את ירושלם עיר קדשנו לנבל כבוד רבניה,-, ' גאוניה וחסידיה; לעקש כל הישרה, ולהושיב את ־■•י ־ "■.״׳■־׳■׳ י י; ■י׳ :׳, השקר־ והתרמית עלי■ כסא מלוכה, להשפיל כבוד