Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 138 - 139

189 תולדות חישוב בגליל העליון s■jr^■.s s ■s .' V<-•׳-־ ׳^־*. •־׳.י''■ S/~.r תפשו החילים ותלו לו על צואת מ א כ ל י ש שגותגים בח אכילה לסוס וכך הוליכו אותו מבית לבית לקבץ בעד סוסיהם שעורים. ובעת, חזאת עמד חפקיד אצל חלון בית הפקידות וצחק צחוק פרוע סרוב הנאה ותענוג מערב בתקוה, שעוד מעט והאברים יבאו ויתרפסו ל׳פניו בהכנעה גמורה. אבל עינו ׳הטעתו, אמנם בקושי גדול עלה בידי ראשי הועד שעלו לצפת. לפעול על חקימיקם לקחת אח חחילים מהמושבה, והודות לאחדים מנכבדי העיר צפת שנתנו ערבץ בעד ראשי הועד שחדבר יסדר תיכף אחר חשבת נתן הקימיקם מכתב פקודה לה׳חילים שיצאו מהמושבה. ומובן כי הועד הוכרח לחילות־. כסף ברביח-• לשלם .להממשלה את המ&ס%<־ המגיעים לה. בעת.ההיא׳ בא המנוח חרב החכם מר יחיאל , מיכל פינם ז״ל לצפת. מורשא מהועד •של חובבי ציון באידיסא בשביל לסדר את עניני המושבח ־יסוד \ י המעלה' של אדותה אדבר בפרקים הבאים בעיה: החכם פינם בראותו את השערוריח שעשה הפקיד חנ׳ל השתדל בכל מאמצי כהו לחרך את לבבו ולהביא את חשלום על מכונו, אך כל עמלו עלה בתהו: 188 לוח ארץ ישראל •י•"׳--׳'־*«‘־׳». V. . ׳ . ׳v ׳-• . < ־“י־ s* , s *^־׳׳> ־־׳. /־y ׳-• *־׳< ׳־•..יי׳״-. ־׳'״-“׳/.־‘׳^v׳׳^« #'יי לשמוע את הטענות של האברים ולחקור בדבר שלח את המכתב של האכרים להפקיד בראש פנה. ובמקום להיטיב אחריהם שלו להאכרים, עוד הוסיף , חטא על פשע, וקרא לכל אלה שהיו חתומים על המכתב, והודיע להם שמעתה ירע לחם עוד יותר - . וגם הטיל עונש על כל אהד ואחד מהחתומים לשלם, קנם משלשים עד מאה פרנק. ואת הכסף הזה עכב להם מחכיכתם החדשית, מובן שבזה עוד הוסיף שטן על המדורה והריב התנבר הפקיד הלך עוד. הלאה ברשעתו ופסק מלתת לחקמים בגדיו את תמיכתו י #לשה חדשים, הסית את הממשלה לשלח חיילים להמושבה לתבוע מהאברים את מם האדמה ,וירקו' ומם העשור, המסים האלה שעל הפקידות היה לשלם ' אותם, לפי החמה ■שנעשה עס האדון שיד בעת ,& קבלו את המושבה תחת חסות הברון.: החילים באו~ להמושבח בערב שבת, ונכנסו לבתי האברים ולקחו להם את. האכילה שהוכן ,לכבוד השבת, גם אח ^־חלחס מהתנורים הוציאו, הגברים לא חיו במושבה מי שחיה בשדה, סי שחחביא את עצמו מפני פחד החילים, כי הפקיד רמז להאחרוגים שיציקו להם בכל מה שאפשר למען יבנעו, את השוחט שרק הוא נשאר במושבה בשביל לשחוט לכבוד שבח, r