Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 136 - 137

־✓ ׳ ׳- 537 ליל העליו השעורים, מובן ני האבר לא עזב את סוסו בלי >ןבילה והיה מוכרח' ללות לו מרה שעורים אצל..אחדי הפלחים. בחשנו בי ליום המחרת, יקבל אח חקו כפריים שתי מדות, וישיב להפלה את מה שלוה ממנו אך בבאו ביום השני נובה בי טעה בחשבונו, הפקיד לא חפץ לחג; לו רק סדה אחת בשביל ■אותו היום לבד. ובאשר בא האבר בשאלה, מדוע ־אבדתי את זכותי על חמדה של אתמול הלא ' לויתי אותה ומוכרה אני לשלם! התחיל הפקיד להוכיח לו ׳בסברה פלפולית ובסנוב י ■האגודל. שזבו־ עוד מהישיבה. במסה נפשך: אם הסום אכל י את השעורים, א׳ב בבר אכל ולמה לך עכשיו שעורים? ואס השארת את הסוס בלי אכילה, אז הלא כנר עבר הזמן ובטלו השעורים, והיום הלא לא ל/תן לסוסך שעורים V כפלים..וכל הטענות הצודקות של האבר לא הועילו הוא באהח, האבר שלא לקח את השעורים בשעה הקבועה אבד את זבוחו, אף אם ימות הסום, יקוב הדין את ההר!... גזרות כאלו,וכדומה ,הוציא יום ־ יום, מובן שע״י הגזרות הללו ■;•שלא רק רוב הצבור $לא כלו לא יבול לעמוד בהן, פקעה הסבלנות והקולוניסתים התקזממו נגד הפקיד והתאוננו עליו לפני הפקיד’העליון ■ מר ו. בחיפה. זה האחרון במקום' י \ לוח ארין ישראל 136 הפסיק אותו ויאמר: לא כן. האבר טעה בחשבונו: יען ישנם^ בהמושבה המורים כפלים מאשר תשב בתוך. התמיכה לשבלול׳ם של הי לתת להם •מגה הראשונה ׳תמיכה האבר..!#גי המנוה ימך לובמאן דל התאדמו באש מבעם עצור. ובמו מחרפת התחמק תיבף ממקום שעמד ויביע 'אח״יב את ה־מתיממותו איך ירשה לו מנהל המושבה לבנות את ' האברים בשם המורים בעת שהם האברים אינם נופלים <' מס# באישיותם ובישרותם? ... י: בתוך התמיכה לשכלול 'ימי האברים היה צריך בשביל אכילה לבהמותיהם. ובמקום לתת לכל אחד את הכסף הנחוץ לזה למען יקנה לו שעורים וכו' בשביל הבהמות כעונה, שיוכל למצוא בזול בעד בל •דעסנה, הנהיג הפקיד סדר אהר שעזר׳ , לשיטה הידועה להשפיל■ את האבר יער הדיוטה התחתונה : הוא קינה שעורים .*י־ יי* .* ונתן• אותם באוצר י אהד אצל הפקידות ועל כל אהד מהאברים לבא •בבל יום ויום "בשעה קבועה,׳ .בי; שעה שש לשבע לעת ערב עם ה מ א כ ל י ה " #ז בידו לבית הפקידות ולקבל פתקה למען ■יחנו לו "מדת שעורים בשביל סוסו,־ ואם קרה מקרה שאבר אחד נתאחר מלבא בשעה' זו, מפני שפגר לבא ט; s V י א) 1 העבודה מאיזה סבה שתהיה,' לא נתן לו עוד. ■את ׳י ״ י H i