Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 18 - 19

ותשימם במאקר, ויכקישו בגי כמר קטרח כי האחוזה. שייכת להם); ויתאמצו להוכיח שחיא שייכת לכפר מוגהר" הממשלה בחפצה לעשות קץ לחענין. הזה הכריחה את ראשי כפר מוגהר לקבל שטרי מכר,על האחוזה הזאת ואחרי כן הגישה, אותם -למשפט ע׳יד־ חרצה, וכאשר נגמר המשפט והצדדים נשתוו ביניהם אז •החלו בני קטרח.לערער על שטרי המכר שהממשלה נתנה לכפר מוגהר ויתבעו חזרח את ■אחוזתם, אבל לשוא, הממשלה לא חפצה' בשום אופן לשגות את. החלטתה והאחוזה נשארה להמוגהרים עד חיום הזה. הפלה שאין לו צמד בקר לחרוש ולפלח אדמתו איננו נחשב כלל לבעל אחוזת . ולפעמים קרובות. יקרה כי יקחו ממנו את אחוזתו .ויתנוח לפלח אחר, גם לו יהיה זר, ובלבד שצמד בקר לו. היה. מקרת. ולכפר "קביבי* בא 1ןלח ומשפחתו עמו וגם צמד. בקר לו, ויבקש לתת לו אחוזה. ונחלה אתם, השיך של הכפר נתן צו על אחד הפלחים; בעל בית ונחלה ויצעק הפלח מר כי את הבית בנח . בידיו ׳ בעצמו,׳ וכיצד ישחית את נחלתו וימסרנה לנכרי ולא:הועילו לו צעקותיו עד שהבטיח כי ילך מיד אל השוק להשיב הגר נתנו אחוזה אחרת והפלה p צמד בקר י י׳ ן י; ';v. יי«-׳. לוח ארץ ־ישראל . » * שרר ככל תקפו הכלל: .כל מאן דאלים : גבר* ולפעמים קרובות מאד נקרו ^טטות ומריבות \תושב^ כפר אחד לקחו בחזקה אחהת הכפר היותר. חלש ומלחמות עד שפך דם היו לחזון נפרץ. ותושבי הארץ הזקנים עוד זוכרים היטב את דברי המריבות שהיו בין הפלחים בכפר "קרית אל ענב* היא .אבו גוש* עם שכיניהם כני כפר«בית מישור* הראשונים חשבו את האחרונים לעבדים לופלים, ולא נתנו לחם להרים ראשם ולדרוש זכות אחוזותיהם שנגזלו בגלוי.— כאשר יצא החק מהממשלה שכל בעל אחוזה ישיג שטר מקנה בדת נמצאו רבים מהפלחים שבחשו ולא הודו שבעלי אחוזה המח, למען שלא יהיו מוכרחים לשלם מכס שטרי המכר בחק׳ והממשלה לקחה את האחוזות האלו ותסב אתהן לרכוש הממשלה ויהיו הפלחים אחרי כן מהצועקים ואינם נענים.—גם נמצאו אז רבים שמכרחאת אחוזותיהם. י ושליש אחוזת * בפר בית דגן נמכר אז להאיפנדים ביפו. עד במה שהיו מעלימים אז הפלחים לפעמים אח אחוזותיהם יעיד הספור הזה: פעם אחת נמצא איש הרוג על חלק האחוזה ^השייכת לכפר קטרה, הגבול המבדיל בין כפר מוגהת •הממשלה כמנהגה אז תפשה את ראשי כפר הטרה ׳־־.»