Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 8

. rv די• א• צפרתי **• יץ ישראל" WI ששם ..ארץ ישראל* אנחנו מצינים עבשיו את הארץ הנקראת בפי היונים בשם "פלשתינה" ובאופן בזה אנחנו מכניסים לבלל.ארץ ישראל את ארץ פלשתים על חוף ים חתיבון■ ומוציאים סן הכלל חזה את החלק הצפוני הנקרא בפי היונים בשם ״סוריה", אע״פ שבזמנים שוגים גש הוא חיה בידי היהודים ברובו, ונהשב אז לארץ.ישראל. אולם המושג ארץ ישראל לא היה תמיד אחד,. גבולות הארץ' ׳ שנמצאת בידי היהודים היו שונים בזמנים שונים ויהד עם השתנות^הנבולים השתנה גם המושג ארץ ישראל. בזמן בית pqyn לא היה עוד השם הזה מצוי כלל, את בל הארץ קראו אז בשם ארץ •בנק־׳&חחלקים. השונים קראו. על שם אוחו השבט, שהתישב שם. אמנם כבר בשמואל א׳ י״ג וןט אנו מוצאים ,וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל', ■אולם פהחצוסחא הנכונה היא : בכל גבול ישראל במקום: בבל ארץ * 1 8 לוח ארץ ישראל . , ׳«־< / . - ׳ - ׳־ר׳׳- /־y״ ־/,. ׳. '/» y» ׳״־*.•,׳׳ ׳־-׳<•״'־ ׳ - » גדול מהמבוא מנשים מקוננות ואנשים יבואו רק מעט לומר קינות ׳ביחיד, ויש שבאים בבנופיא לומר את קינות ר׳ יהודה הלוי .ציו; הלא תשאלי" וכוי עד הסוף. ח) בראש השנה מחצות היום ואילך, (וביהוד מרבים אז הנשים לבוא). ט) בערב יום הספורים מעלות השחר ואילך יבוא המון רב, של אנשים נשים וטף להתפלל שם תפלת שהרית או מנחה, התפלה הקבו״עה(בשערי דמעה!' יהד עם אמירת מזמורי תהלים. בחזק האחרון החלו מספר מעדת האשכנזים־ חסידים ללכת בכל יום להתפלל תפלת מנח־ וערבית. וחברת תחלים שולחת בבל יום הרביעי מנין אנשים לומר בל ספר התחליס בנעימה. מלבד הזטגיש הקבועים האלו ילכו יושבי עיה״ק לשפוך שיחם במקום הזה על כל צרה של׳ת אש בהמון על צרת ' הרבים במו עצירת גשמים ארבה, מגפה, גזירות קשות (ולפעמים תוקעין נם בשופר לפני י״ג מדוח) או יחידים על צרח נפשם או קרוביהם ומיודעיהם שבהרל, (ומשיגים שם תמיד מנין אנשים להתפלל בעד שכר מועט) ותקוותם תשעשעם בי תפלתם תקובל ברצון'בתפלת שלטה המלך בל תפלה בל תחנה אשר תהיה לבל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגע לבבו, ופרש בפיו אל הבית הוה, ואתה תשמע השטים מבון שבתך וסלחת ועשית ונתת ׳לאיש בבל דרכיו אשר תדע את לבבו. בי אתה ידעת לצדך את לבב כל בני האדם.