Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 162 - 163

שני חובבים ^168 חש׳ו״ת שהריצו אליו מכל אתר ואתר תמידיס בסדרם, . &. באביו ׳הגאון ר׳ אלימלך מלידא, ירש ה״הגיוך הישר ובקיאות גדולה בגפ״ת ושבל■ דק "חד" ומבקר. בחוג הסוחרים השאיר תמיד רשם טוב של v אחדות ושלום... בתור «בורר" מיוהד במינו בעגיני משא—ומתן המסובבים, ובתור ,מוסמך" מהגאון ר׳ ׳ובלע. מסלוצק, פנו אליו בד״ת והיה תמיד מותר על «דמי—הפסק* של בעל״ד, והיה אומר לתת אותם \הביריו" הדינים שהשתתפו בזה, והיה שונא בצע בבל מובנה של המלה. ובחוג הבעלי בתים היה ידוע. ל״בעל צדקה" גדל ול,,מתמיד" גדול ולסתם גאון זגדיק ויחסן נין ונכד של "ה״פנים מאירות* והש״ך 1). v הוא היה מפורסם ל״עושדד ו״מעשח* ובחיותו גם "גבאי" מקופת הרמבה״ג התעודד מעצמו לעלות לארץ ישראל לחונן עפרה ולתקן את בדקה 2). עבכי,הכלל* חיו יקרים לו מנפשו, וביתו חיה מרבו לבל עניני הכלל אך יתר על כולם לעניני "ארץ ישראל* . 1).עיין' כם׳ ״ד.עח קדו׳*ים" וף . 187 ד,וצ' ח׳!ורידלנד טפ^רנוונ. י. .... 5 / י' ■ י ... '־ז. י '-./■־ 2) ג*«נח י חרכ;ג וזכיא *־אתו; סכום גדו?1 כסף׳" כחויי,׳;*;*:ר לחורבת ר,׳7' ד,חפיר/ לוח ארץ ישראל 162; שבא לשאל עצתו את הדרך אשר ילך בה,—בנתיש את ח״רושם* שעשו דבריו פסה ,איש שיחו* ושוב חוזר וניעור, וחוזר על דב מקים עצמו מ״מכון שבתו/ ונשאר עומד ומזדק־., רעל פניו חעדיגים שוכנת אצילות, זיו של שבינה, מעיניו התבלת זורק י מנ^ז חודר, חביב, וקוסם, -ידו תקוע ביד איש "מקבל עצתו*. וחוזר על דבריו * הראשונים, ומלוהו ב״ברכח הדרך״ ■ ונפ!&־ מתוך ״דבר הלכה״. - ד מאיר׳ל נחשב בעירו לאב, לידיד יודיע, ■לרבי ופטרון, כל אחד מצא בו מבוקשו מ״קשי יום" עד "רב תבואות" כלם השכימו לפתחו לדרוש בעצתו ועזרתו בגלל חיותו פקח והריף גם ב״מילי דעלמא" ונחירי; ליה "הויות העולם' כהויות. ד״אביי «M«* n •י. ולמרות י אדיקותו ודקדוקו במצוה הלה ׳"כבחמוו ץו1 *1 11 ץ1 [ץ! .11UÜ ץ' הסביר לכל אחד י "פנים מאירות". וחיוך ליברלי היה חופף על שפתיו תמיד מדי דברו את מי שיהיה בלי■ הבדל. ■ ככל־י,הסביבה בהערים והעירות הסמוכות לו, היה ידוע בשם ד מאידל הציפלגי1) ע״ש עירו. ־' בחוג הרבנים חיה ידוע למשיב כהלכה על 1) ל,לעציר, נלע״ז.