Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 120 - 121

י y.,* *•לין . י• ■ •’:'#S R> •; V 1y׳ ׳jf.■׳'׳ י■•'׳‘׳•׳ ■*'^''׳''■■)׳'^,‘;;׳׳ י י י* ׳•-■ *י .׳ י ■ '־׳״•; 121 ־■. ז5גד>־.־דזיry, ת■ בארץ אמת ,.■■«ן*.י* •> ״ ״״,. ׳^׳Ji.v ׳■־ m m ־ I. .5'־' ־ ,■ .$־-*5^ ן fjß■ v ־■•;#׳*י ־■ i:sfe.'y” •?־*..41 ׳44?^־■*l. •׳!׳■׳ yv ' ״.Ä‘ ״ .w־3e» kfc -; ־* י י,!|$j4 א־ט'לפני חמשים שנה לוקח... קול הישיש נחנק ׳■ * י י•••'־*יו ♦ •I m m,m■ הרבה חפץ5תי אחרי אחי התאמץ שנית. אך ביאותי'&י תוחלתי נכזבה חדלתי והאמנתי כי עלה .ני-ס להדיח .את הילד הרך מדת אבותיו, הוי אחי, ־אבנה? האשמה? . •יתחזק נא אדוני ויתאמץ לקבל במנוחה את הטום- לב־ יזיק לבריאותו בקשוהו בלם. י' במה אקדם פנייך ה׳! קרא הזקן ברגשי קדש. היום לא תלכו לעבוד בגי, חג הוא לנו יום ׳ בשחה ושמחה חלוק מתנות לאביונים על הנסים והנפלאות שעש־ ה׳ אתי פה ב א ר ץ א ב ו ת בת ff י י* ,יוי־ה לנו, בת לזקוננו, בת רוחמה. י' IV _ י ירושלם7 אלול התרע״ב, י,־״. ,׳ ,׳. *•>: /־.־־■ ■!, -״'•#£ ■ÄS״*״ ■V-. atoif ׳•,• ■■■ pp;. rivf'i.F’ •י•״ gi*!*יyv«f<»w»■w«1«*«**«■•«■»• ׳»*.•rv► ♦n. •׳»<B»ayai>!g^apayt*vv, י.״ זי* ״ . .:■׳* ’ * זי■ ׳ 120 לוח ארץ ישראל ־ t * י, ״ t שאיש לא הרגיש בדבר ויעלם בין הקהל, וכאשר נ־ל ויחי לאיש לא נודע לו מאחיו מאומה למרות דרישתיו■ וחקירותיו, רק. נחמה אחת היתה לאבי'כי אחיו דת בסיביר הקרח. . —פני.הזקן־נחות לבילמלה ומלה שיצא־מפיה, עד שנישאר באין אונים ויתעלף. ' —אוי הצילו הצילו מים! ישראל מה קרה לך יקירי? צעקה הגברת בקול חרד, ,- וקפקח חזק; עיניו רמז לשושנה שתבוא אליו ויחבקנה ברנש, ובקול בוכים •איום אמר: - א־ני דו־ד־ך ישר־אל!!!#אל אלחים! התבוננה בו בעיניה הגדויות■ , ׳, . . * . ־ . י י . ז , .ומיד סנרתן. * * « ׳ , . בתי! קראה הגברת ברנש, הרגעי יקירתנו בתנו אתי בל אשר לנו.לך חוא. שושנה לא הוציאה הנה מפיה רק. בכתה בקול על צוארי דודהומטיבה, ונם■הוא■ביד* ■ חדלת נפתחה והפועלים באו ללכת לעבודת:. ,’ו.; ■׳ מה קרה? מה קרח? קראו משתאים כלה ■לאחד, אל תבהלו, ששון בביתנו אמרה, ויתאמץ הזקן ויאמר יעת אובל למות במנוחה ובשמחה כי עשה ה־ אתי הפד יכה יעשה, לכל עמו, ופה״בארץ אבות ישי^ את בל בדחי ישראל, במו שהשיב■ לי .את בת. אחי יחידי