Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 64

ממזרח וטמערב 64 .בקבלי שני משיח ושאלתי אותו לאמו: אימתי יתי סי? השיבני לאשר: ועני בא אליכם בעת שתתפרסם שיטתך ותתגלה כעולם, כאותה שעה שכלם ידעו לכץ ביהודים ולהעלות כמוך".■ .אימתי?* בשעה ...* נם אנכי, אחרי כל טלטולי הרוחנים ונלנולי הנפשיים, אחרי כל העבודות הורות והמצויות שעבדתי בליבא ומוחא באהלי שם ועבר . . . אחרי כל השניאה האריכתא במהלך החיים והעולם, בשמים ובאדמות, כאומת ובצללים; עתה נם אלי נוצץ איור, אור מבין החרכים ... כקרני אור נוגה נוצצים אלי מרחוק, מהימים אשר בהם נשמת חסידים מתהלכת בארצות החיים... והחיים מלאים הוד־־נורא. הודייעולם שכלו אור מתחדש, יתחדש וגולל את האופל המבדיל ביני ובין עצמי ובין אבי שבשמים, גולל ומאיר, ומהנלילה ישמע הד שירה עילאה, שירת קדש. — ובשעה שההד הקרוש מניע לאוני, בשעה שהוד אלוה השפוך על נשמת הסירים מתגלה לי בעצם תומו; בשעה שאני בעיני כנופל בתוך נלוי־עינים הללו, רק תפלה אחת קצרה נשמעת שם במעמקי לבבי: רבונו של עולם! יהי חלקי עמהם!