Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 48

ממזרח וממערב 48 ההתעסקות בם, והיה זה בלתי אפשר בחקי לקמני לולי שממרום פקחו עיני ופתחו לבי והאירו אורי בלוחות הארי.1) והנה העירוני לבוא במשעול הביאור הזה שלש סבות: (סבאן ואילך תעו מעתיק טהעתק בליא רק את הטיית הדברים). הסבה האי שהמחבר שמע בחלום קול קורא לו לבאר אלה הלוחות שהן ישרות רק קשות להבין. הסבה הב׳ שהן מדוקדקות אח־ שנתחברו .ממחבר נבבד* אמנם מסתיר כאמת ברי להנצל משעות רב — וזאת הסבה באמת בלתי נבדלת מהראשונה הסבה ד,נ׳ שקצת החכמים הסתירו מסתריהם שלא רצו לנלות. .ואנחנו קטני הענין וההבנה המרורים מהקורות והאורות (מאורעות?) זמניות מחשביות אין חלק ונחלה עמהם ולזה אין ראוי להעמיס עלינו משא עיון העמוקות כי די לנו שנקבל הדברים כפי מה שהם עם הרחבת הבאור בזה". (לפיכך חטחכר לא חיה יכול להתאפק מלבאר הלותות האלה. והבאור נחלק לי״ב פרקים. וזה עגינם): א) בידיעת המולדות והניגודים האמצעיים ומקום הירח מתנועת החלוף לעת זמנם מאלו הלוחות המיוסדות אל זה. ב) בידיעת המולדות והניגודים האטתיים ומקום הירח מתנועת החלוף לעת זמנם מאלו הלוחות המיוסדות אל זה. ג) ביריעת (כנראה חסרה מלת ם ק ים) אמתי לשמש לרגע המולד או הננוד האמתי או לאיזה עת שתיצה. ד) בידיעת(810) לחשוב בתי הרקיע מאלה הלוחות המיוסדות אל זה. ה) בידיעת ראש התלי האמתי. ו) בידיעת חק המרחב לירח. ז) ביריעת מרחב ירח האמתי אם לצפון אם לדרום. ח) בידיעת נובה השמש ומרחקו ממנו לאיזה עת שראה. ט) ביריעת מהלך ירח לשעה ומהלך חמה לשעה ומהירת ירח לשעה ושעות חצי היום ורקי היחס מאלה הלוחות. י) ביריעת הלקויות השמשיות מאלה הלוחות עם פארותיו אלה [יש בו שש פארות]. יא) בידיעת הלקיות הירחים מאלה הלוחות. יב) בידיעת מקום לבנה האמתי לי־׳ד ימים מדי יום ביום אחר המולד האמצעי או הניגוד האמצע• מאלה הלוחות מיוסדות אל זה. הפרקיהאי. בידיעת המולדות והניגודים האמצעיים וכד דע כי זה החכם קדם זכרו חשב מולדות ונינורים אמצעיים ומקום הירח מתנועת החלוף לרגע ההם (810) שער חי שנים שמשיות מתחיילות מחדש מארס אחר (810) עבור אלף ש־כ לחשבון הנוצרים וקראם רצוני אלו השנים ענולה ראשונה ואח־ זה עשה לוח אחר הנקרא בשם ענולה שנית שיש בו ם״ט שטין וכד. (העגולה השלישית יש בה ארבעים שטין ובכר, אחת בהן זט! העטלה הב׳, בעגולה הד׳ יש כ״ח שטין של העגולה הג/ ושתים הראשונות יספיקו למחבר הלוחות שהן אורך תקנ״ב שנים וק״ה ימים וי״א שעות וב״ד דקים, מפני שאז תהיה עת הגאולה. וזח הקץ לא נזכר בטאטיו של צונץ ז*ל על הקצים במ״ע של רא־ג ח״ם ע׳ 138 ובקבוצת ספריו חיג ע׳ 328). ן בדף י׳ ע״ב: רצוני לדעת מולד תשרי הבא עלינו משנת רכ״ו לחשבונינו היה שנת אלף תסיר, לחרש שטמברי לחשבונם גרע שורש אלו הלוחות שהוא אלף ש־כ מאלף תס־ה וכד. סוף הביאור הזה בדף כ״ה: הניגוד האמצעי יום אחד שלם או יוטים כפי מספר הימים שנכנסת. ברוך השם אחר תמנו בהשלמת המלאכה מהבאור אשר לא יערכנו כסף אופיר לרוב שלמות וסדור וכד ולנצח אמן סלה. ועתה דע שביי ישיר חנ׳־ל מלל ספרים שונים שחיו נפרדים והדסים נסט בכל ספר וספר *) ר' לוי נקרא בהעתקות לטיניות 1,60, שהוא ארי, ויתכן שהכותב כיון לזה.