Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. [Seite]

תאון מווילנא. (לזכרוץ מאה שנה אחר פטירתו). לא רב■ אב בית רץ, לא ראש ישיבה, פרנס הרור. לא עסקן בצרכי צבור בסובן התיל ולא .שר ונחל בישראל• היה, כי אם גאון. זה שמו הה זכרו בסי העם ובלבו. לא הוא בעצסו נטל לו את הכנוי הנעלה הזה, לא רבנים, סוסי־ים או אחת הקהלות עטרוהו בעטרת־כבוד וו, כי אם כל העם מנחל ועד קטן. שם .נאק■ סתם נתן רק לרבנו אליהו בן רבי שלמה זלמן מוילנא. אחד הוא ואין שני לו. על ידי רבנו אליהו מוילנא נקבע ונטבע בלב כל מסלגות עמנו ובשסתו המדוברת השם .גאון• ומושגו קבל צורה חדשה, נדיבה ומזהירה. ו״נאק* בשסת עמנו המדוברת ובשסת הססחת הרבנית של מאה השנים האחרונות סירושו: איש שכלו מוח, ־חריף שבחריסים, בקי שבבקיאים, בעל תסיסה מהירה ונסלאה, בעל זכרק חזק ונעלה, איש אשר שאר רוח לו ונשמה יתרה בקרבו. למשחק נעלה ונסלא על .הנסחם,, למנצח בנגינות, לאמן בכנור, לגדול בציור, בססול או בשיר ומליצה לא יקרא היהודי, אחד העם, נם בשעת התסעלותו, בשם .נאוך, כי .נאוך סתם הוא ש חסיד, צדיק, קדוש וטהור. * * ~ * * רק מאה שנה עברו אחרי מות הנאק, ובכל זאת יראו חייו בעינינו כאגדה, אנדה שבאנדות, כי כל כך יסים, כל כך נששים הם. הן קרוב הוא לנו במקום ובזמן, קרוב הוא לנו בארחות חיץ, חיי בני אדם סשוטים, תנאיהם וממבותיהם, ובכל זאת יראה בעינינו כיצור מעולם אחר. מעולם רחוק מאתנו ושור, מעלינו. רבינו אליהו היה גאון בלי משרה, בלי סקירות, בלי תו וצק. תולדותיו של הנאק מוילנא, חולדות מבוררות ונחקרות, לא נכתבו עד היום; אולם הגאוניות העבחת הזאת תתן חמר רב לחוקרי־הנסש, לכוחבי-החולדות של הדוחת הבאים, וכל דור ודור, כל חוקר וחוקר ינלה בה צד חדש. נקודדדמאירה אחרת. מקרי חייו של הנאק החיצוניים, מאורעותיו, סכסוכיהם או ש סטמם הכולל לא יטחרו לנו את חידת חייו הזכים והנסלאים בסשיטותם וברוממוחם והדרם ש יחד. תולדותיו של הגאון, במובנן המקובל בשוק־הססרות, לא חחנינה בידינו את המסתח למכונת מחשבתו הנםחרה. ' ש אם נדע בחוק סרטים אמתיים מחייו של הגאון בבית אביו, בחדח, בבית״סדרשו, 1 Itimurack umima&r&bk.