Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 147

147 מצרור הכתבים ויתלבנו בארץ החדשה יעלו משם לאיי, כי רק בחיקה צפון גורל עתיתתינו, ויביאו עמם הון עתק: כח ידים, חריצות וזריזות, דעה מיושבת, דרכי הגסוס והלכות דרך הארץ. טרם הפרדי מטך, השפיל תנחום קולו, אבקשך, ידידי, דבר אחד ואל תשב נא פני ריקם. כידוע לך הייתי מתעסק לפרקים בעבודה ספרותית וכבר נקבצו בידי מאמרים רבים שכתבתים בזמנים שונים, אבל עתה נטרתי אמר בלבי לסלק ידי מעבודה זו לכל הפחות שגתים ימים. אנכי הולך לארץ החדשה לבקש שם עבודת הגוף, והארץ הזאת דורשת ידים חרוצות ועסקניות, על כן הבאתי לך במלתחתי זאת צרור כתבים שונים והנני מוסרם לידך, אולי תמצא בהם מאמר אשר ימצא חן בעיניך ותוציאו לאור הדפוס, אז אדע שלא להבל עמלתי. תנחום הושיט לי ידו לקחת ממני ברכת הפרידה. — למה זה תמהר ללכת? אשתי הלבה לבית-הקברות לשפוך שם על קברי אבותיה תחנוני לבה ולהפרד מעצמותם לנצח וילדי יקיצו עתה בשנתם על כן אמהר לביתי, כי להכין בעד כל בני ביתי צרכי הנסיעה לדרך רחוקה כזו לא דבר נקל הוא. וכן נפרדנו ונברך איש את רעהו באהבה וחבה רבה. זמן רב ישבתי תפוש במחשבותי על אדות תנחום המורה אשר ידעתי את בר לבבו ותמת נפשו, הוא היה נוח להתפעל, קל־הרנש ואיש הרוח, ואמרתי בלבבי אולי טוב באמת לתנחום כי יראה את שבט העני באטעריקא בעברתו, כי ילמד לדעת את החיים המעשיים, כי יעבוד ויעמול עבודת הנוף, כי יעזוב את כתבנותו וספרנותו ויהיה לאיש יותר מיושב, יותר מנומס ומנוסה. הריקותי את מלתחת תנחום ואמצא בה כתבים שונים חמרים חמרים, אך הנליונות מעורבים זה בזה ואין סדר ומשטר בהערב־רב הזה ולרוב המאמרים אין ראשית ואחרית, אין מוקדם ומאוחר.— לקטתי וסדרתי מאמרים מקוטעים אחרים מהמון כתביו של תנחום הנודד כעת באמריקא ומבקש שם מחיתו, אשר עוד לא מצאה, והנני מוציאם לאור הדפוס כאשר הבטחתי לו. 1 הלכות דרך ארץ בעשרה פרקים כל עם ועם בהתפתחותו המיוחדת והנבדלת משתלם בטבעו ורוחו על פי תכונה מסוגלת רק לו לבדו והוא בורא לו תרבות מיוחדת ובזאת נפלה ונפרד כל עם ועם, איש מעל פני רעהו. ישנו עם אשר הטבע בחר בו וישפוך רוחו עליו וירוממו מכל עם ולשון ויעניקהו סגולות נחמדות לעשותו נעלה על כל השבטים, וישנו עם אשר בעורקיו נוזל דם פראים והטבע עשהו לבזוי משפחות וחדל נוים, כ* השהו בינה יתרה וכשרונות נבחרים. — - 3 —