Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 112

112 ׳. מחלות העור בכתבי־ הקדש בס6ם) התאמצו שונאי ישיאל לחפאות על עם בזוז ושסוי — אשר הורישו אוחו סאדסתו וירשו את נחלתו, גם בעניני דת ואסונה — דברי שנאה וסשטסה, שכל הקרב אלינו יגוגע בבל הנגעים הנוראים אשר התנחלו לנו סאבות לבנים, סקדם קדסתה וסשנות עולם. — וכסו שהם עקמו את הכתובים להטותם אל הפירוש הנחוץ לתכליתם וםגסתם הרשעה, כן באו מעבר מזה גם המשתדלים להגן בעד תורת משה ולהתנצל בעדה והתאמצו להוכיח בראיות ומופתים את צדקת חוקיה וישרם, שלא לחנם קרא כותב התורה .טמא" לאיש המנוגע בבהרת וצוה להסגירו ונם לשלוח אותו הלאה מגבול מושבות שאר העם, לחוץ מכל המחנות, ושבאמת ידע זה המחוקק ידיעה ברורת: כי הצרעת היא מחלה ממוכנת ומת דבק ת. — ובין אלה המצדיקים את התורה עיי ההנחה הזאת היו גם שונאינו — כמו שעשה למשל במשך המאה השמנה עשרה למה״ג המלומד מינאעלים אשר עוד נבאי לדבר עליו. — ובלי כל ספק גם לאלה משונאינו, אשר למדו זכות על חוקי התורה כדי לבזות את ישראל, ונם לאוהבינו מגדולי המפרשים (רש׳־י, רשבים, רמבין, אברבנאל ובתוכם גם הראביע) נרמה השעה לתעות ולנטות מן המסילה ע*י התמורה החדשה אשר באה להוראת המלה .לעפרא* עיי הרושאים וחוקרי הלשון, אשר העתיקו את ספרי הרופאים היונים לששת ערבי וגם להיפך, מערבית לרומית. המעתיקים האלה השתמשו בשם .לעשרא* לסמן בו את המחלה, אשר קראו לה היונים "מחלת השנהב או הפיל• כמו שנזכר למעלה מזה. ולכן החלו מני אז להסב למחלת השנהב -11111<ן£16) (11111(11.4111נן8.16 גםגת8,600־1§ 111818 גם את השם ,צרעת• המתורגם בכל ההעתקות עיי המלה ,ל ע ש ראי, אשר השתמשו בה לראשונה בהעתקת העי זקנים. ואחרי כל הדברים האלה לא ישלא בעינינו אם נמצא בכל התרגומים, סן זמן ההעתקה ,המפורסמת* (11,1§1ג\^) והלאה, הוראות שונות ורחוקות זו מזו גם להמלות .שאת, ספחת, בהרת*, ועוד ביותר לסימן הטומאה .בשר חי• או גם ,מחית בשר חי*, אשר היה לצור מכשול ולאבן־נגף גם לרבים מגדולי המפרשים. וכל החפץ לדעת את הטעויות והשגיאות אשר בהן התגדרו חוקרי הלשון והמלומדים, שהתאמצו להראות כאלו דקדקו בהעתקתם והגיעו בצמצום לכונת הכתובים — ידרוש אותם מספר החכם ם י נ ח הניל, אשר בו אסף כעמיר גורנה (צד 93—109 בשיר, צד 96—122 בשיא) כל אלה ההוראות המוטעות כמו שנמצאו למשל בהעתקת התורה עיי לוטהער לשפת אשכנז ועיי א. ל. מאנדעלשטאם לשפת רוסיא *). •) כמו שנראה כסמוך סר נס החוקר הגדול הזה מהעסקת הררזבמין, שהיא היותר שרה ונכונה מכל ההעתקות בלשונות עמי אירופה החדשות. ועלי להזהיר את הקירא שלא יקח חחח העתקת הרסבס״ן אח ההעתקה אשר הדפיסו באותיות אשכנזיות בס*נ (1856 למה*נ) עם הוספת פירוש הערקסה״סער הנושה ק הקצה אל הקצה סהעתקח הרמנס״ן ונס מפירוש המבאר מיה וויזל בנוגע לסימן הסוסאה ,סחיח בשר חיי, ואם כי הערקסהיימער שונה ומשנה לחמיו בפירושו על המבאר הנפלא הזה. ' [הסשך יבא]. — 18 —