Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 89

89 סליחות לייפניק לר׳ שמשון בכרך אזכרה מקדם פעליך אשר הראיתני בצרות רבות ורעות תשוב תחייגי גשתי להודות לשסיך. מלכי ואדוני אך אם אתה לו שמעני (בראשית ב*ג י*ג) ן דלפה נפשי מתונה בחטאי למולך המון עמים רבים כים סוער והולך והטה נוסעים בבל פינה ופלך אך בצלם יתהלך (תהלים ל*ט ד): זמן •ק״ש*ב לסרט בחודש השלישי מסוימים חיל שבו דין פשטו בארץ מאוימים טרפו ודרסו בחמה בלי רחמים אך נזול ועשוק כל הימים (דברים כיח כ״ט): יג[ו]ן נהפך משוש שבת וחדשי כנסת ישראל קראו צום בבית מקדשי לפניו בתשובה ונחת שפכתי נפשי אך דומי לאלהים נפשי (תהלים ס*ב י׳): מי ימלל גבורות י״י אלהי קדם נס ופלא שלא נלכדתי במצודם סביב רשעים יתהלכון וטצליתין בידם אך הבל כל בני אדם (שם ס*ב י,): עיר ואם בישראל נושע במנוחתי פדה בשלום נפשי בנתנו אדום תמורתי צוחתי לאל אמיץ וקיבל תפילתי אך הוא צורי וישועתי (שם סיב ג׳): קהלתנו שלח והתרה ללחם בנו רשע מתרפס ברצי כסף לפדיונ(ו)נו שלום בגוף וממון לפלטה נדולה היינו אך זה היום שקוינוהו מצאנו (איכה ב׳ ט*ז): תקופת השנה חזר לסורו גם סבבונו •שרפו מועדי אל וספרי תורות בעווננו •מועדת ואת חרבן קרעמזיר לאזננו אך חושך ישופנו (תחלים קל״ט י׳א): •שללו אוצר כלי חמדה שפוני טמוני •והרגו חסידים ושבו פליטת צאני •נשים בזיון ענו ואיך אומר למעני אך טוב וחפר ירדפני (שם ב״ג ר): •בקהלתנו סמוכות נבהלו נעים וגשמטים •נלאו משמוע צרות שכנים נפרטים •הראת אותותיך מלך אסור ברהטים אך יש אלהים שופטים (שם נ״ח י*ב): •גערה תחת במבין בשבט אברת אויבי •אחישה מפלט מרוח סוע׳ משבי •והוא אמר תטלאמו נפשי אריק חרבי אך כאשר יאכל את הצבי(דברים י*ב כ*ב): •נגד תמוז בשבת אויב כארי נוהם •הוכן חובה ליום בקיעת עיר האלהים •גדר דיק לירות טירת גבוהים אך לישראל טוב אלהים (תהלים ע*ג א׳): •דללו והרסו חומות לייפניק להבריח •ובאבני הקלע חזקים יראה להניח •למראות חמשים משקלים באמת נשיח אך משאתו יעצו להדיח (שם ס״ב ה׳): •מהר הצליחו ונעשינו יושבי פרוות •הרחלנו להושיב שומרים בפתחי מדודות •רחם אותנו לבל נהיה לבזות אך נאותה לכם בזאת (בראשית ל׳ד ט״ז): •רחש לבו דבר טוב אותנו להבטיחה •אספה מלבם לבית הכנסת בלי צווחה •בחוץ הגבורים מזוינים להיות למנוחה אך סוררים שכנו צחיחה (תהלים ס*ח ז׳): •רגשו גוים באהלי סדום ניארת •המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו במארת [צ׳ל כאמרת .מ1] •מורשה קהלת יעקב זכוו/ אבות בחרת אך עצסי־ובשרי אתה (בראשית כ״ט י״ד) ן •שם ישבנו נם בכינו יחד אדוק •טפסר נפשות תבע היטב הדק •ולחלקם לראשי גייסות חשבון בדוק אך פרי לצדיק (תהלים נ״ח י*ב): •אמר ששה אלפים לפדיון יוגבו •לולי בז טף ונשים יבכו וישבו •בניך יאחזימו רעד כאשר הקשיבו אך צדיקים יורו לשמיך (שם ק*מ י*ד) שבו: •כח נסיך עצומים אליגו הגיעו •ריחם אויב זמן פשר דבר להודיעו •כאלפים איש במקום חנו והריעו אך קרוב ליראיו ישעו (שם ס*ה י׳): •זהירים אנשי הצבא שלא להחריבי •צוה לקבל פדיון חצי סך״חיובי •לו קטנתי מכל החסדים וטובי אך ריק זכיתי לבבי (שם ע׳נ י*ז): •חשבון עשר