Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

גוי ואדם *) סאת פרופיסור ד*י ב* מאזעס בדברי על כשרונות האדם והגוי ועל דבר עצמוחם־יהאמתית והיסודית הנני מוצא לנחוץ לבאר השקפתי על ה״הגיון הבריאי. .הגיון בריאי או .שכל ישר• בלשון הפלוסופים באורם ופרושם, הוא אותו כח המחשבה הנשען על טושכלות ראשונות ויסודיות, שאי אפשר עוד להפרידן ולחלקן ואשר כל אדם בריא ברוחו מקבלן וטסכים עליהן כעל ודאי1ון ברורות. האדם מסגל וקונה לנפשו אח המושפלות האלה עוד בשחר ילדותו על ידי חנוכו את עצמו בחנוך שהוא מעורר את בלי מחשבתו לרגעים. .ההגיון הבריא• הזה הנוסד על מושכלות ראשונות אם הוא מבאר ומסביר היטב את דבריו אז אין מפקפק בהם ומתקבלים על בל לב. אך יש .הגיון בריא• אשר לא כל איש יסכים להנחותיו וליסודותיו, בי ההנחות האלה, אשר עליהם יץזען ויתבצר, תלויות ומותנזת במבנה המיוחד של גו האדם, באיכות נסיונות-חייו של איתו האדם ובמדרגת השמוש שהשתמש בנסיוגותיו אלה. את אשר ברור גלוי וידוע ואמת לאיש זה הוא סתום וחתום או מוטל בספק וזר בעיני השני. .ההגיון הבריא• הזה מצוי לרוב בשוק־החיים, בעניני חול ובמעשי כל יום. יש אשר במוח איש אחד מתלכדים שני מיני ה״הניון הבריא• כלומר הפלופופי והשוקי. את החזיון הזה נראה אצל האנשים שהמה מומחים לדבר אחד, אצל האנשים שהקדישו כל ימיהם וכשרונותיהם לענף אחד מענפי המדע: למומחים כאלה ברורים ופשוטים ומובנים מעצמם הרבה דברים, שאינם פשוטים וברורים כלל בעיני איש מן השוק או נם חכם אם הוא מומחה למקצוע אחר. ה״הגיון הבריא• בדברי־חיל ובמעשי יום יום נשען תמיד על נסיונותינו הנשמרים בחדרי חדרים במוחנו הנעלמים נם מדעתנו. למופת יהיו לנו אנשים אשר ידיעותיהם מוגבלות מאד ואשר הבריות אומרים עליהם כי המה בעלי .הגיון בריא*. ולהפך, הננו רואים בי משפט חכמים על אדות דברים הנראים ברורים וגלוים לאנשים בעלי כשרונות סצוים, — המשפט הזה אין לו כל ערך בעיני אלה האחרונים. אם נתבונן אל ההבדל הזה, אז נראה כי מקצתו יסודו במבנה גוף האדם המיוחד ומקצתו בכמותו של כח המדמה העושה פעולתו שלא מדעת. החכם בבואו לפתור שאלה אחת במעשי יום יום ובעניני חל ישתמש בכל חכמתו ונסיונותיו, הוא חוקר ומפלפל ומדמה מילתא למילתא לאין קץ ובאילי ברזל ינגח קורי-עכביש, אך האדם הפשוט'והמוגבל לא ידרוש במופלא ממנו, ולא יעמיק שאלה ולא יתרחק מעצם הענין הקרוב אליו; משפט מעוקל נובע מחסרון כשרון אותו כח החושב המדמה דבר לדבר או מאשר לא י) המשך מהחוכרת *