Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 62

ממזרח וממערב 62 י/ על תשוקתי העזה לראות הארץ צבי תפארתנו, וזה לך תירוץ מספיק, פנה אלי, מדוע מספר הנוסעים מאחינו מצער הוא ומתמעט משנה לשנה; אולם לא אוכל להבין, מדוע עומדים מנגד גדולי הארץ וחובביה ואינם נותנים את נפשם לדבר הגדול הזה?! — — צחוק אתה עושה לי, ידידי, בשאלתך האחרונה; מי המה גדולי הארץ אם לא הרבנים? ו״הגדולים• האלה מתעסקים בדברים יתר נעלים ונשאים ולא ישעו בדברי קטנות; הם בחבתם הגדולה להישוב החדש, יתאמצו בכל מאמצי כחם לשמר בי לא יבשלו, ח*ו, העובדים אדמת הקדש, בזלזול המצוות התלויות בארץ, ועל כן יפקחו בעין פקומה ומעמידים משגיחים ומשגיחים למשגיחים על הנדמים והגנים ועל היינות, להביא בחשבון את כל גפן וגפן מתי נטעה, להסיר חשש .ערלהי, לחלל את הכרמים בשנה הרביעית ולעשר יבולם כרין, להיות היין הנעשה במרתף המושבה, משמר ובתכלית הכשרות, ועל כן לא יסתפקו בזה שעין נכרי לא שזפתו; העדר כר נכרי במרתף זה עוד לא די וערבך ערב צריך ונצרכים עוד משגיחים על היהודים ומשגיחים על המשגיחים; ובכל זאת יש מן המהדרים המפקפקים עוד בכשרות היין המשומר מאד^הזה ונזהרים משתותו, ויש עוד מהדרים מן המהדרים הדואגים נם לנפשות אחרים לבלתי הכשלם והם מטילים חשד בכל ההכנות וההדור ומזהירים גם את אחיהם בחו״ל, כי יין המושבות איננו נקי מעון נסך!! והכי נוכל עוד להאשים את רבנינו, כי אינם נותנים לבם ונפשם לרעיון הישוב?! וחובבינו מי המה, אם לא האינתיליגנציה? והיא רפת ידים ואזלת כח, כי רבה אנשים התלוים בדעת אחרים וידיהם אסורות... — ״תחנה בתיר!* — קרא המנהיג, לשמע השם הזה התעוררו כל הנוסעים, בהרגישם כי קרובים הם אל מטרת נסיעתם והמחזה האיום אשר הציגה לפנינו הדרך עד כה, חלף עבר ומפה והלאה יראו לעין ההולך כרמי חמד וגנים מרהיבי-עין. קרבת העיר נכרת על כל צעד. הישוב הולך וגדל׳ מכל צד ועבר נראות מושבות קטנות, עמי אירופה ךכשין להם לנחלה. על ההרים מסביב מגדלים ובתי מקלט לנזירים ולנזירות, בתי תפלה לנוצרים— פה תקעו יתדותם האשכנזים והצרפתים, אך לשוא תחפש פה יושב עברי, אהינו היהודים נבהלו מפני מראה השמפון הרובץ על ההרים ויסגו אחור אל השפלה והבקעה, הסכן הסכינו לערבות רוסיה הרחבות בלי גבול, הישרות בלי כל גבנון וגבעה,י על כן יראים הם להעפיל עלות ההרה, ללחום עם הצורים הנוראים, הזקופים ובולטים מן ההרים, עם סלעי מגור גלי היבשת, ויבחרו לשבת שם בעמק בין ה בצו ת והאגמים המזכירות להם בצות .ליטה* ארץ מולדתם ומלחמה להם תמיד עם הקדחת המכלה את הבשר ועם השמיר והשית האוכלים כל ממונם י), רק מושבה אחת נקנתה במקרה על סעיפי הררי הכרמל היא "זכרון יעקב• והיא עלתה על אחיותיה במראה ובטיב י) לשרש אחרי האינגיל אויב הגפן, העולה במחיר יקר מאד ואין מספיקים; מה שאין זאת בלל על ההרים. '