Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 33

33 ממזרח וממערב הזאת ומגמת םניה כוננו וגכתבו בידי ערשר ז). אגודות כאלה ניסדו גם ן בפראג אשר בביהם ובפריסבורג אשר באונגריה •). את התבנית והתכנית לטערכת בתי ספר ואגודות כאלה העלו לסו, כטו כל יתר טעלות הרוח של ההשכלה והשקפותיה, מארץ אשכנז. השאיפה לעבודת האדמה נתעוררה ביהוד, כפי הנראה, לרגלי התיסדות המושבות להיהודים בנגב רוסיא. להממרה הזאת מצאו את אדמת אונגריא וגליציה להיותר טובה ומוכשרת. הנחיצות לימד מושבות ליהודים במדינות הים עוד לא היתה מורגשת. הקריאה, אשר קרא אז השריף טנוי־יארק, מי שהיה ציר ארצות הברית בטונים, מרדכי עמנואל נח, אל בני ישראל לעזוב את ארצות• פזוריהם ולבא לצפון אמריקא, אל העיר החדשה .אררט" להניח בה את אבן הפנה, אבן הראשה למוסדת מדינה ישראלית מיוחדת באטריקא — הקריאה הזאת לא מצאה לה אזגים קשובות באוסטריא. ייטלש המודיע את דבר הקריאה הזאת ב״בכורי העתים* (תקפ״ז צר 45). מוסיף בסוף הערתו כדברים האלה: ,אחי בני ישראל! בארצנו הטובה נשב, את ד׳ מלכנו נעבוד ואותו נירא, את פי מלכנו נעשה— ברית אחד יהיה לנו עם העמים אשר אנחנו יושבים בתוכם, באורם נלכה להשכיל בינה ולעשות הטוב והישר כחפץ מלכנו*. •) הדברים האלה מציינים ומתארים היטב את תכונת רוח הזמן ההוא, תחלת יסי שכרון הזכוי והחיות, אשר צרר בכנפיו את בני הדור ויהיו להוזים־חולטים, המלחמה אשר קדשו המשכילים בעת ההיא על דרכי החיים הנהונים, על התלמוד, על הרבנים והחסידות, כמו כן רוח השאיפה לחקונים בדת— שתי אלה יחד היו מראשי מניעי ספרות ההשכלה הכי נכבדים. את טעמי המצות והמנהגים למערכותם ולמחלקותם ידעו והכירו גם המשכילים, אבל חשבו לגלות בהם לא רק שגגות (דבר שאפשר להיות גם בתנאי חיי האדם היותר שלמים) כי אם, לרוב, גם מעשי תעתועים וזדון לב יחידים. אולם בדבר הזה שנו המשכילים ברואה ויגלו פנים שלא כהלכה, כי לא השכילו לראות את הסגולה העצמית הצפונה ברוח מנהגי ישראל ומברחת אותם מן הקצה אל הקצה. לא מחפץ לב יחידים הורו והונו מנהגי ישראל, כי אם פרי התולדה הם, פרי תולדות עם ישראל כלו ותכונת רוחו; לא המקרה מחוללם ויוצרם, כי אם דבר הכרחי הם, אבר מגוף הלאם וממקור חיותו הפנימית מוצאם; ברובם הם המשך חייו הלאמים מלפנים ורקמת חזיונות חייו מתקופת העבר, תקופת העוז והחוסן הלאומי, ברוח האומה וזכרונותיה. מעין חזיון כזה, חזיון התלכדות ה1ה מעציב עם חזיונות תקופת העבר, תקופת העז והחוסן, הננו רואים יוצא לפעולות גם בשנות המאה הנכחית י) הצופה לבית ישראל דפוס גאלדמאן ווארשא *ד 131! קול קורא לבני ישראל תושבי גליציה. .צד 283 .62 .זא 1851 3161101 :10001^־ (י 111ס31ץ0<61ס:£161ס6'£641 10 ¥011103 .181:861 408 008011101110 0010100^11^ (* ושם תמצא רבריס מפורשים בפרוטרוט.